— א) פ"ע, היה לבדו: פרא בּוֹדֵד (הוש' ח ט).  שקדתי ואהיה כצפור בּוֹדֵד על גג (תהל' קב ח).  — ואמר בן סירא: בטובת איש גם שונא ריע וברעתו גם ריע בודד (בן סירא גניזה יב ט).  — ואמר הפיטן: שורדנו כתורן הר בדדנו, סחי ומאוס הושם כבודנו (סליח' יום א, אין מי יקרא).  — ב) פ"י, פזר: בודדה ברגליו (ירוש' יומא ה מב ג).

— פִּעו', *בִּדוּד, — א) קרוע בלוי: מלך שהיה לו בן כל זמן שהוא עושה רצונו היה מלבישו בגדים נאים וכל זמן שהיה כועס עליו היה מלבישו בגדים בדודין1 (מד"ר איכה, פסוק איכה).  — ב) °עזוב: זכור סכת שלם היושבת בדודה (יוצר ב ר"ה, זכור מקויך).  ובבשת וכלמה נחפרים ונכלמים אבלים וּבְדוּדִים נזופים ושוממים (סליח' ד עי"ת, מלך מלכים).  המלא רחמים על עניה סוערה בְּדוּדָה ושדודה כאבה וצעורה (שם ה, מקוה ישראל).  — ג) במשמ' מוכן בד בבד: בבלולי קרח בִּבְדוּדֵי2 קדח (מוסף יוה"כ, אשר אימתיך).

— נפע', °נִבְדַּד: קדש הקדשים מכתי קדש כְּנִבְדַּד סחת והיללת אהלי שדד (קינה על חרבן ביהמ"ק).  

— פֻעל, °בֻּדַּד, יֻבְדַּד: בסוכת צפונו יאחדו בסכת נאות דשא יֻבְדָּדוּ (ר"א קליר, ב סכות, כי אקח).  

— התפעל, *הִתְבּוֹדֵד: כצפור בודד על גג מתבודד מגג לגג (מד"ר איכ' פתיח').  וכאשר יתפרדו הדברים ההם ויתבודדו יאמר על כל אחד מצד אחד (חו"ה, היחוד ח).  ושאר תועלותיו הכוללות והמתבודדות (שם, הבחינה ו).  והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבת בעבור כבודה (ראב"ע שמות כ ח).  ולא יתעסק בהבלי העולם רק להתבודד ללמוד ולהנות וכו' והניח הצאן והתבודד לעבד השם (יסוד מורא לראב"ע, ח).  בלילה בהתבודדם בנפשם (ראב"ע מיכה ב א).  ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים (רמב"ם יסוה"ת ז).  הנה הוא מבואר שהמוכן אל השלמות הזאת הוא הדבק בו והמתבודד תמיד בעבודתו (חסדאי קרשקש, אור ה', בדד).  ואמרה בתו ארד מהמצפה ואלכה לי על ההרים ואפרד מבני אדם ואתבודד שם (שרשי רד"ק, ירד).  התבודדי באחת המקומות (שם, אחד).  וילכו כל האנשים הביתה ואני נתבודדתי עמו (ספ' המוס', זכר' בן סעדי', מחב' ח).  יתבודד האדם וישב בדד בד"א של הלכה שלו סגור ומסוגר (הנהגות אדם, ד).