ג. בַּד

*1 ש"ז, מ"ר בַּדִּים, – כלי או מקום לכתישת ועצירת הזיתים להוציא מהם השמן, ;Kelter, Butte pressoir, cuve; olive press: ואין עושין זיתים בבד ובקוטב (שביעי'  ח ו). – ובית הַבַּד: הנועל בית הבד בפני הבדדין (טהרות י א). בית הבדים (ב"ב סח.). גתו על גב בדו 2 ובדו על גב גתו (ביצ' יט.). – ובהרחבה שעור שמן שעוצרים בבד אחד: רצה לטול מהן בד אחד או שני בדים (טהרות ט ז). ועי' גת, שמן.



1 לא נתברר  מקורו. לפי דעת קצת מן בדד במשמעת חפר וכיוצא בזה, ואינו מחֻור. 

2 כך ערוך, בספרים כדו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים