בְּהִירִי

°, ת"ז, – כמו בָּהִיר, זך: האור וכו' עומד בלי שיתנועע בספיריי והבהיריי ומצייר בלי שיתפעל אל העב והקדור (ר"א אירירי, שער השמים ז י).  וכן יקרה בכל פעם שנראה דבר דרך שני אמצעיים בהיריים מתחלפים בעובי (אילם לר"י מקנדיא 77).  ואולם הבהיריים שבבינוניים הם האדום כגחלים בוערות (הוא, מעין חתום מו).  שאם היתה הנחת אפלטון אמתית שלנפש השכלית יהיה גוף אחר דק בהירי ונצחי הנה יצטרך בהכרח שלזה הגוף יהיה לו חוש (ר"י מפיסא, מנחת קנאות 70).

חיפוש במילון: