ש"ז, – הקלה גדולה בכבוד אדם, Verachtung; mépris; contempt: ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לָבוּז (בראש' לח כג). שופך בּוּז על נדיבים (איוב יב כא). חננו יי' חננו כי רב שבענו בוּז (תהל' קכג נ). תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה וָבוּז (שם לא יט). – וכמו ש"ת, אדם נבזה: כי אערוץ המון רבה וּבוּז משפחות יחתני (איוב לא לד).