ב. בָּזַק

*, קל אינו נהוג.

– נִפע', *נִבְזַק, – נכנס בכח לתוך דבר, בקע אל תוכו,   eindringen; pénétrer; penetrate: לפי שבעוה"ז הרוח היא נבזקת באחד מאבריו אבל לעתיד לבוא היא נבזקת בכל הגוף (מד"ר ברא' כו).

– הִפ', °הבְזיק – פזר: כבירים הבזיק כנסם כבַּזִיק (מאיר בן יצחק, אילת השחר, יוצר שבת ור"ח).

חיפוש במילון: