ב. בָּזַק
*, קל אינו נהוג.
– נִפע', *נִבְזַק, – נכנס בכח לתוך דבר, בקע אל תוכו, eindringen; pénétrer; penetrate: לפי שבעוה"ז הרוח היא נבזקת באחד מאבריו אבל לעתיד לבוא היא נבזקת בכל הגוף (מד"ר ברא' כו).
– הִפ', °הבְזיק – פזר: כבירים הבזיק כנסם כבַּזִיק (מאיר בן יצחק, אילת השחר, יוצר שבת ור"ח).