°, ש"נ, מ"ר בְּחִינוֹת, – א) שה"פ מן בָּחַן: ושיחקרו על הדבר ויבחנוהו בחינה אחר בחינה עד שלא יפול בלב אדם ספק (כוזרי א ח).  והוא כי פנת הכל שאין בחינה במה שעליו המציאות (מו"נ א עא).  דע כי ההקש בין הספקות וכו' אין הבחינה בו רב מספר הספקות (שם ב כג).  בבחינת המשלשים אם הם אמתיים (אילים לר"י מקנדיא). – ב) לענין בדיקה וחפוש במוסריות: מהות הבחינה היא התבונן בסימני חכמת הבורא בברואים (חו"ה, הבחינה א).  נאמר כי הבחינה בברואים היא העיון בפנות העולם ותולדותיהם (שם ג).  ובאלה הבחינות יתבאר גודל העון או קטנו (נופ' צופים, מסיר ליאון ב יא).  בחינת עולם (שם הספר של ידעיה בדרשי).  תקבץ בחינתו אמתת הנקראים למיניהם (בחינת עולם ב).  תשלח עיני בחינתה (שם יד נא).  ובזאת הבחינה בחון רוב המצוות תמצאן כלן שהן מלמדות ומרגילות (ח' פרקים להרמב"ם ד). – ג) יחס וסבה מדבר אל דבר, Hinsicht; rapport, considération; respect : מזאת הבחינה קראם (הרמבם)  עקרים ויסודות (ר"י אברבנל, ראש אמנה כג).  בעל ספר הכוזרי עשה הטענה הזאת גם כן בבחינת ישראל ולכבודו (מפעלות אלהים א ד).  היות קצת הדברים עצם בבחינת דבר מה ומקרה בבחינת דבר מה (אמו"ר א א).  אלא שלמה שלכל שנוי בחינות אם מצד הנושא והוא העתק המשתנה מתאר אל תאר ובבחינה הזאת הוא בשאר המאמרות (חסדאי קרשקש, אור ה' א ד).  ולפי שהמחויב המציאות ממנו שהוא מחויב בבחינת עצמו וממנו שהוא מחויב בבחינת סבתו ואפשר בבחינת עצמו (שם א ל).  כי אין למערכה שום טבע ומבוא בדברים אפילו על הבחינה השנית כל שכן על הבחינה הראשונה (דרך אמונה, אבר' ביבאגו ג).  כי חיוב עבוד את קונו הוא משתי בחינות וכו' ועל כן על הבחינה האחת אמר האנוש מאלוה וכו' יצדק ועל הבחינה השנית אמר אם מעושהו יטהר גבר (ר"מ אלשיך, איוב ד יז).  מצד היותו חלק מן הכלל לא בבחינת הפרט מצד עצמו (העקרים א טו).  כי אלו אינם אלא בחינות שכליות לא ענינים נבדלים (שם ב יג).  והסוד הוא כי הקטן הוא לעולם בבחינת דין (מהרח"ו, עץ חיים, שער מוחין דקטנות, א).  נשוב ונאמר כי הנער ההוא נקרא בג' שמות הללו כנגד ג' בחינות לג' מלכים (חזוק אמונה לר"י ב"ר אברהם א כא).