°, בְּחִירִיִּים, שת"ז, לנקב' בְּחִירית, בְּחִירִיּוֹת, – דבר שהוא בבחירה: ומצאנו עם זה פסוקים מעידים על היות האדם בחירי (ראב"ד, אמונה רמה מבוא), ר"ל שאינו מכרח במעשיו, אלא יוכל לעשות או לא לעשות הכל עפ"י רצונו הטוב, בלי כפיה מהחוץ.  טבע האפשר בפעולות האדם הבחיריות שאין להם מכריח בשום פנים (באור' ידעיה הפניני לא).  פועל בחיריי  והוא הפועל כפי הרצון (מפעל' ה' ז א).  יעקב ובניו בחיריים היו בדבר ולא אנוסים (ר"י אברבנל, זבח פסח, על הגדה).  מעשה הבהמות טבעיים ומעשה האדם בחיריים (המבקש לרש"ט פלקיירא).  התנועה הבחירית (שם). מצד תמונתו ועצמותו מטביע החפץ האלוקי ורצון הבחירי במצולות ים (מכתב מיוחס להרמב"ם, חמדה גנוזה מב:). בעל בחירה ורצון בעשיית פועל מה מהפעלים הבחיריים או להמנע ממנו (זכות אבות, מחב' יין לבנון 13).  שהיה נמנע אצלם שידע האל יתברך את מעשיהם בהיותם בחיריים ואם כן הם אפשריים (אור עמים, ספורנו, ידיעה).  ותכלית האדם והנכבד בו עצם הנפש השכלית הבחיריית (שם, נפש).  הפעל הנמשך ממנו הדומה אל הפועל הבחיריי (עקרי' ב כד). שתחבוש ותעצור מגמת פניהם ורצונם הבחיריי (אוהב משפט, באור' לאיוב, מ יג).  וכל הסיבות בין אלהיות והשגחיות בין מערכיות בחיריות יפעלו לטובתם ולזכותם (דרך ישרה, ש' התחינות).  שכל פעולה בחיריית ראוי שתהיה או קיום מצוה או הכנה לקיום מצוה (רמח"ל, דרך חכמה יא.).  שהאדם בחיריי על תנועת גופו ומעשיו (ר"י מודינו, קול סכל ב).  האשר פעל בחיריי (פרוש ר"י סטנוב, ספר המדות לאריסטו, א ו).