1, פ"י, עתי' יִבְחַן, הפס' יִבְחַן, צווי בְּחַן2, —  בחן את הכסף, הזהב, ראה ונסה אם הוא טהור, אם אין בו סיגים, prüfen; essayer; prove: והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כִּבְחֹן את הזהב (זכריה יג ט). ואמר בן סירא: ככור בוחן3 מעשה לוטש כן שכר למצות לצים (ב"ס גני' לד כו). —  ובהשאלה בָּחַן את האדם, את הלב, את הדבר, התבונן ובדק אותו לדעת מהותו או אם הוא כמו שהוא נראה למראית עין: ויי' צבאות שפט צדק בֹּחֵן כליות ולב (ירמ' יא כ). אני יי' חקר לב בֹּחֵן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו (שם יז י). ויי' צבאות בֹּחֵן צדיק ראה כליות ולב (שם כ יב). ותדע וּבָחַנְתָּ את דרכם (שם ו כז). יי' צדיק  יִבְחָן (תהל' יא ה). עפעפיו יִבְחֲנוּ בני אדם (שם שם ד). —  ובכנ': הנני צורפם וּבְחַנְתִּים (ירמ' ט ו). כי בְחַנְתָּנוּ אלהים צרפתנו כצרף כסף (תהל' סו י). בְּחָנֵני כזהב אצא (איוב כג י). ותפקדנו לבקרים לרגעים תִבְחָנֶנּוּ (שם ז יח). חקרני אל ודע לבבי בְּחָנֵנִי ודע שרעפי (תהל' קלט כג). —  יבחן את הדבר: בחנתי כל הדברים ומצאתים נחלקים לד' חלקים (פי' המשניות להרמב"ם, אבות א יז). בכל עת שאשמע דבריו אני בוחן אותם ואם אמצא מזה החלק הרביעי אדבר בם (שם). כן האדם השלם צריך לו שיזכור מדותיו תמיד וישקול פעולותיו ויבחן תכונות נפשו יום יום (ח' פרק' להרמב"ם ד). —  ובחן בדבר, עשה בחינה ע"י הדבר לראות מה יהיה: ועדיין לא ברור הדבר לו שהוא (יוסף) חי ועוד הלך ובחן באלומות וכו' וכשהזכיר להן את יוסף עמדו וכרעו כולן ליוסף (מס' סופר' כא ט). — ובמשמ' °ברר על ידי בחינה: ודע שחכמי התכונה בחנו לירח שלש תנועות (ר"א הקראי, ג"ע, קדוה"ח ב). מלקות הלבנה בחנו תנועת הלבנה מקבוץ לקבוץ (שם ג). — ו°בחן אותו בלמודים, בדק אם יודע מה שלמד, מה צריך לדעת. — ובמשמעת נסה אם יוכל לעשות דבר מהדברים, versuchen; éprouver, tenter; tempt: גם בָּחֲנוּ אלהים וימלטו (מלא' ג יה). הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי וּבְחָנוּנִי נא בזאת אמר יי' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די (שם שם י). למי הוא בוחן ה' צדיק יבחן ולמה אינו בוחן את הרשעים וכו' במה הוא בוחן הצדיקים (תנח' בוב' שמות י). — ובמשמעת הבדיל בין טוב לרע וכדו', unterscheiden; distinguer; distinguish: הלא אזן מלין תִּבְחָן וחך אכל יטעם לו (איוב יב יא).

— נִפע', נִבְחַן, עתי' יִבָּחֵן, יִבָּחֲנוּ, יִבָּחֵנוּ, —  שבחנו אותו: בזאת תִּבָּחֵנוּ חי פרעה אם תצאו מזה וכו' ואתם האסרו וְיִבָּחֲנוּ דבריכם האמת אתכם (בראש' מב יה-יו). אבי יִבָּחֵן איוב עד נצח (איוב לד לו). דוד נבחן במרעה וכו' עמוס נבחן במרעה וכו' אף משה נבחן במרעה (תנחו' בוב' שמות י). ע"י שהבריות מהללים אותו במעשיו הטובים נבחן לרבים אם טוב ואם רע (רש"י משלי כז כא). — ו°נבחן בלמודים, נבדק אם יודע הוא מה שלמד: המלמד תלמוד תורה לא יתחיל עם איזה תלמיד גמרה זולת שיבָחן שלשה שבועות ע"י שלשה המפקחים (פנק' קראקא שנת שצח, אוצה"ס ד, דף 582).

— פִע', *בִּחֵן, —   כמו קל: מינוהו ב"ד (את האפוטרופוס) לא ישבע בבית דין מבחנין אותו (ירוש' ב"ק ד ד:). הם שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח ובאחרונה שביחנו הסכימו (יומ' עג:).

— הִפע', *הִבְחִין, —  הפריש והבדיל, unterscheiden;  distinguer; distinguish: משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע (מכי', מסכ' דפסחא יא). שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם (ברכ' ט:). ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה (שם ס:). כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור וכו' זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות (שם סג:). להבחין בין בגדו לבגדי אשתו (שבת יב.). להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני (יבמ' מב.). א"ר טרפון אקפח את בניי אם לא שמעתי להבחין הפרש בין קבלה לזריקה (זבח' יג.). ואיזו היא קטנה יודעת לשמור את גיטה וכו' כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר (גיט' סד:). — ועם כנו' °הבחינני: מזולתי הבינני ובין טוב לרע הבחינני (מוס' נאה, מיוח' לרמב"ם), ר"ל נתן לי הדעת להבחין. — ו*הבחין בדבר, התבונן ובדק וחקר: משל לאחד פרגמטוט שהיה לו אבנים של זכוכית והיה מוציאן לשוק ולא היה מבחין במניינם שלא היה מוציאם במנין (תנחומא במדבר כג). אבינה באנוש אבחינה יצירתו ולא מצאתי בה חסרון רק את המות הזה (בחי"ע ג).

— הֻפע' - * הֻבְחַן, הוּב-, — כמו נבחן: ואמונת החדוש ודבור השם עם הנביאים הם באים כנגד המושכל והמתקת מי מרה כנגד המורגש ומי סוטה כנגד המובחן (יסוד' המשכיל, לדוד בן בילא). כלומר שהובחן ונוסה במרדו (אמרי בינה על משלי לר' זרחי' יח).

— נִתפ', °נִתְבַּחַן, נחלק לבחינות מתחלפות: שעם היות שהספירות משתלשלות זו מזו ונכללות זו מזו עכ"ז אין האלוה מתבחן לספי' ונאמר עצמות ונשמה שבכתר עלולה מא"ס (ר"מ קורדובירו, אילימה רבתי, עין כל, א יח). שהאגוז מתבחן לכמה בחינות בעצמה מתוכה אל תוכה (שם, עין רואי, תמר ו, כו). שלא יקשה עלינו למה ההנהגה תתבחן בג' אלו ולא תהיה בד' עם הבינה (שם, עין כל, תמר ב יט).