ב. בָּחַל
*, פ"ע, – מן בֹּחַל, היתה התאנה בֹּחַל: התאנים משיבחלו1 (נדה מז.).
– פִע' בִּחֵל, כמו קל: הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה ביחלו2 כונס לתוך ביתו (שבי' ד ז).
– הפע' הִבְחִיל, – א) כמו בָּחַל, בִּחֵל: מאימתי הפירות חייבין במעשרות התאנים משיבחילו3 הענבים והאבשים משהבאישו (מעשר' א ב). – ב) פ"י, הבחיל את הפרי, עשה שיבחל, שיגע לידי בשולו, zum Reifen helfen; avancer la maturité; advance growth: כל דבר שהיה מבחיל4 את הפירי חייב משום זורע (ירוש' שבת ז י.). והעושה בתים וכל דבר שהוא להבחיל4 את הפירי (שם).