ב. בָּחַל

*, פ"ע, – מן בֹּחַל, היתה התאנה בֹּחַל: התאנים משיבחלו1 (נדה מז.).

– פִע' בִּחֵל, כמו קל: הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה ביחלו2 כונס לתוך ביתו (שבי' ד ז).

– הפע' הִבְחִיל, – א) כמו בָּחַל, בִּחֵל: מאימתי הפירות חייבין במעשרות התאנים משיבחילו3 הענבים והאבשים משהבאישו (מעשר' א ב). – ב) פ"י, הבחיל את הפרי, עשה שיבחל, שיגע לידי בשולו, zum Reifen helfen; avancer la maturité; advance growth: כל דבר שהיה מבחיל4 את הפירי חייב משום זורע (ירוש' שבת ז י.).  והעושה בתים וכל דבר שהוא להבחיל4 את הפירי (שם). 



1 ואמרו שם בשם רבה בר בר חנה בשם רב: משילבין ראשיהן.

2 במשנה שבירוש' ביחילו, ואמרו גמ' (שם לה: וכמו"כ מעשר' מח.), מהו ביחילו רבי חייא ברב בא אמר חייתה. חות, חית.

3 במשנה שבירוש' משיביחלו.

4  כך בדפו' ויניציה, ובדפו' קרואט' מכחיל, להכחיל.

חיפוש במילון: