ב. בִּי

1, – מלת הקריאה לבקשה, תחנה, להתחלת הדבור: ויגשו (אחי יוסף) אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בִּי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל (ברא' מג יט=כ).  ויגש אליו יהודה ויאמר בִּי אדני ידבר נא עבדך דבר (שם מד יח).  ויאמר משה אל יי' בִּי אדני לא איש דברים אנכי ( שמות ד י).  ויאמר בִּי אדני שלח נא ביד תשלח (שם יג).  ויאמר אהרן אל משה בִּי אדני אל נא תשת עלינו חטאת (במדב' יב יא).  ויאמר יהושע אהה אדני יי' למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן בִּי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו (יהושע ז ז=ח).  וירא אליו (אל גדעון) מלאך יי' ויאמר אליו יי' עמך גבור החיל ויאמר אליו גדעון בִּי אדני ויש יי' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת (שופט' ו יב=יג).  ויפן אליו יי' ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל וכו' ויאמר אליו בִּי אדני במה אושיע את ישראל (שם יד=יה).  ויעתר מנוח אל יי' ויאמר בִּי אדוני האיש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד (שם יג ח).  ותאמר (חנה אל עלי הנביא) בִּי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה (ש"א א כו).  אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו ותאמר האשה האחת בִּי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד (מ"ב ג יו=יז).  ותאמר בִּי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו (שם כו). 



1 תרגום: בְּבָעוּ.  רסע"ג: יא.  ואמר ראב"ע: כל המפרשים פה אחד אמרו כי פירוש בי לשון בקשה ורבי יהודה הלוי אמר כי הוא דרך קצרה והטעם בי אדוני העון כלומר עשה בי עונש מה שתרצה והניחני מזה שלא תשלחני וככה בי אדוני ידבר נא עבדך דבר עשה בי מה שתרצה והניחני לדבר. ע"כ.  ומהחדשים, קצתם סמכו על התרגום בבעו, וסברו כי בי נתקצרה מן בְעִי, במשמ' בקשה, וי"א שנתקצרה מן אָבִי, מלשון אבי יבחן איוב.  ולמבר (Lambert, REJ ,XXII, 129) סובר כי בִּי הוא מקור השמוש של בְ במשמ' תוך, והוא כמו בֵי במקום בית, ולכן בִּי אדוני הוא כמו בַּאֲדוֹנִי. – וכל זה לא מחֻור.