א. בֵּי
*, – קצור מן השם בַּיִת, בֵּית, רגיל בלשון ארמ' ומשתמשים בו גם בסגנון עברי בפרט בחבור עם שמות שבתחלתם אחת מאותיות דטלנת, כמו בֵּי-דאר, במקום בית דאר: ולקחו מן הגוי ע"י בי דאר של גוים (תשו' גאו' מו"מ כד). ויש באותו מקום בי דואר של גוים שאינו מקבל שחד (תשו' גאו' שע"צ פד). – בי דואר קבוע (שו"ת בשמ' ראש טז).