1, ש"נ, מ"ר בִּירוֹת, – א) עיר האם של המדינה, Hauptstadt; capitale; metropolis : הייתי בשושן הַבִּירָה (נחמ' א א).  עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הַבִּירָה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך (אסתר א ה).  איש יהודי היה בשושן הַבִּירָה ושמו מרדכי (שם ב ה). – ומצוי שמושו במשמעה זו בספרות בעת האחרונה: שם הבירה כשם הנוף (שבי"ע, ש' בלוך, במקומות הרבה).  ובבירת הממלכה יכולכלו איצטגניני המלך (שם). – ב) בנין גדול, יש בו הרבה בתים: וציפרין שקיננו בטפיחין או בבירה (תוספתא שבת יב ד).  גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה (תענ' יו.).  המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה (ב"ב ו:).  המוכר בית לחבירו בבירה גדולה (שם סא:).  כל בירה ובירה  שהיתה בירושלם לא היתה ראויה להתכבש פחות מארבעים יום (מד"ר איכ', הרם).  לאחר שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלי מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה  (מד"ר בראש' לט).  בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחים לתוכו (טור חו"מ, מכירה יד). – ג) היכל, בפרט המקדש, Tempel; temple; sanctuary : והמלאכה (של הבנין) גדולה כי לא לאדם הַבִּירָה כי ליי' אלהים (דהי"א כט א).  ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך וכו' ולבנות הַבִּירָה אשר הכינותי (שם יט).  עצים לקרות את שערי הַבִּירָה אשר לבית (נחמ' ב ח).  חנניה שר הבירה  (שם ז ב).  יועזר איש הבירה היה מתלמידי בית שמאי (ערלה ב יב).  שורפין אותו לפני הבירה (פסח' ז ח).  יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה (מדות א ט).  מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה (פרה ג א).  מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרוי בירה רבי שמעון בן לקיש אמר כל הר הבית קרוי בירה (ירוש' פסח' ז לה.).  אמר רבה בר בר חנה מקום היה בהר הבית ובירה שמו ור"ל אמר כל המקדש כולו קרוי בירה (יומא ב.).  אמר להם תנו עיניכם בבירה (שם ט:). – ומ"ר בֵּירוֹת: שלש בירות הן שילה ונוב וגבעון ובית עולמים (זבח' קיט.).