בִּיֵּר – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

בִּיֵּר

*, פ"י, – כמו הביר, הניח השדה בּוּר: ורבי ברכיה אומר ביירתם עצמכם (מד"ר שמות לב).