1, ש"ז, פֶּרִי, בכנ' פִּרְיִי, פֶּרְיְךָ, פִּרְיֵךְ, פִּרְיוֹ, פִּרְיָהּ, פֶּרְיְכֶם, פִּרְיָם, פִּרְיָמוֹ, פְּרִיהֶם, פִּרְיָן, פְּרִיהֶן, —  א) תנובת הצמח, Frucht; fruit, פרי העץ: הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פְּרִי עץ זרע זרע בראש' א כט. מִפְּרִי עץ הגן נאכל וּמִפְּרִי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון שם ג ב-ג. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים וכי נחמד העץ להשכיל ותקח מִפִּרְיוֹ ותאכל שם שם ו. ויאכל (הארבה) את כל עשב הארץ ואת פְּרִי העץ אשר הותיר הברד שמות י יה. וכי תבאו אל במקור נדפס פעמיים 'אל' הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פִּרְיוֹ שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פִּרְיוֹ קדש הלולים ליי' ובשנה החמישת תאכלו את פִּרְיוֹ להוסיף לכם תבואתו ויקר' יט כג-כה. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פִּרְיוֹ שם כו ד. וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מִפְּרִי העץ ליי' הוא שם כז ל. ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פִּרְיָם מ"ב יט כט. זית רענן יפה פְרִי תאר2 קרא יי' שמך ירמ' יא יו. והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו וכו' ולא ימיש מעשות פֶּרִי שם יז ח. בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פִּרְיָן שם כט ה. על שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פֶּרִי להיות לגפן אדרת יחזק' יז ח. הלא את שרשיה ינתק ואת פִּרְיָהּ יקוסס ויבש שם שם ט. ותתש בהמה לארץ השלכה ורוח קדים הוביש פִּרְיָהּ שם יט יב. ונתן עץ השדה את פִּרְיוֹ והארץ תתן יבולה שם לד כז. והרביתי את פְּרִי העץ ותנובת השדה שם לו ל. ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פִּרְיוֹ לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פִרְיוֹ למאכל ועלהו לתרופה שם מז יב. גפן בוקק ישראל פְּרִי ישוה לו3 כרב לְפִרְיוֹ הרבה למזבחות כטוב לארצו הטיבו מצבות הוש' י א. אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פִרְיוֹ תאנה וגפן נתנו חילם יואל ב כב. ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו פְּרִיהֶם עמו' ט יד. כי זרע השלום הגפן תתן פִּרְיָהּ והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם זכר' ח יב. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פִּרְיוֹ יתן בעתו ועלהו לא יבול תהל' א ג. יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פִּרְיוֹ ויציצו מעיר כעשב הארץ שם עב יו. נצר תאנה יאכל פִּרְיָהּ ושמר אדניו יכבד משלי כז יח. כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי וּפִרְיוֹ מתוק לחכי שה"ש ב ג. שלחיך פרדס רמונים עם פְּרִי מגדים כפרים עם נרדים שם ד יג. כרם הי לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש בְּפִרְיוֹ אלף כסף כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פִּרְיוֹ שם ח יא-יב. ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פְּרִי כל עץ שנה בשנה לבית יי' נחמ' י לו. —  ובהשאלה על אדם או צבור בדמיון לעץ: ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פְרִי למעלה4 מ"ב יט ל. נטעתם (את הרשעים) גם שרשו ילכו גם עשו פֶרִי ירמ' יב ב. הכה אפרים שרשם יבש פְּרִי בל יעשון הוש' ט יו. ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פִּרְיוֹ ממעל ושרשיו מתחת עמו' ב ט. —  עץ פְּרִי, עץ המצמיח פרי: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פְּרִי עשה פְּרִי למינו אשר זרעו בו על הארץ בראש' א יא. ההרים וכל גבעות עץ פְּרִי וכל ארזים תהל' קמח ט. ועי' עֵץ. —  פְּרִי האדמה, פְּרִי האָרֶץ: ויבא קין מִפְּרִי האדמה מנחה ליי' בראש' ד ג. ונתנה הארץ פִּרְיָהּ ואכלתם לשבע ויקר' כה יט. וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל וכו' ויראום את פְּרִי הארץ במד' יד כו. ולקחת מראשית כל פְּרִי האדמה אשר תביא מארצך אשר יי' אלהיך נתן לך ושמת בטנא דבר' כו ב. פְּרִי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת שם כח לג. ביום ההוא יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד וּפְרִי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל ישע' ד ג. הנה אפי וחמתי נתכת אל מקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פְּרִי האדמה ירמ' ז כ. וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פְּרִי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה מלא' ג יא. ויאכל (הארבה) כל עשב בארצם ויאכל פְּרִי אדמתם תהל' קה לה. —  פְּרִי תבואה: ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פְּרִי תבואה שם קז לז. —  ארץ פְּרִי, ארץ פֹּרִיָּה: ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון ארץ פְּרִי למלחה שם שם לג לד. —  ופְרִי מעשיו של האל הבורא, כל פרות הצמח שברא: משקה הרים מעליותיו מפְּרִי מעשיך תשבע הארץ מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ שם קד יג-יד. —  ובהשואת תכונות מפשטות לצמח, פרי הצדקה והחכמה: כי הפכתם לראש משפט וּפְרִי צדקה ללענה עמו' ו יב. טוב פִּרְיִי (של החכמה) מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר משלי ח יט. —  ובתו"מ: כיצד מברכין על פירות האילן אומר בורא פרי העץ וכו' ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה וכו' ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה ברכ' ו א. עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי שביע' א א. אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פסול רבי שמעון מתיר ואחרון אחרון נתפס בשביעית והפרי עצמו אסור שם ח ז. העלים והלולבים ומי גפנים וסמדר מותרים בערלה וברבעי ובנזיר ואסורים באשרה רבי יוסי אומר הסמדר אסור מפני שהוא פרי ערלה א ז. מה בינו למשמר פירותיו לעצים כשם שהוא רוצה בפריו כך הוא רוצה בעצמו ברם הכא רוצה הוא בפריו ואין רוצה בעצמו ועוד מן הדא דא"ר חנינה פרי אם אומר עצמו אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ירוש' שם א א. כל דבר שהיה מבחיל את הפירי חיי' משום זורע ירוש' שבת א. —  ומ"ר *פֵּרוֹת, פירות: המפקיד פירותיו אצל הכותים או אצל עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית, אצל הנכרי כפירותיו דמאי ג ד. אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו שבת כג ג. כור פירות יש לי בידך, אין לך בידי אלא לתך קטנית חייב שהקטניות בכלל פירות שבוע' ו ג. עשרה פירות לי בידך אין לך בידי אלא כור אחד וכו' חייב תוספת' שם ה טו. ועץ השדה לא יתן פריו, שלא יהיה העץ חונט את פירותיו ובשעה שהוא מפריח יהיה מקליח את פירותיו ספרא ויס, בחוקותי פרק ה. שפירות ההר הן קלים ופירות הבקעה שמנים ספרי דבר' לט. דברי הכל היא פירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ ר' יוסי, ירוש' ברכ' ו ב. מימיהם של בעלי בתים לא נמנעו להיות מתארחין אצל בעלי בתים חבריהם אעפ"כ נוהגין היו בפירותיהן מתוקנין בתוך בתיהן ר' יודה, שם דמאי ב ב. המוציא פירות בדרך ונטלן לאכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר שם שם ג ג. מעשה שנתערבו לי פירות קבולין בפירותי וכו' ר' שמעון שזורי, שם שם ה ט. ולמה אמרו תאנים, על ידי שפירותיהן גסין והן עושות הרבה וכו' שם שביע' א ג. לא עקר פירותיו וכו' הורי רבי לא ישפכו פירותיו שם שם ב ו. אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותן בסיקרא ומטעינין אותו אבנים שם מע"ש ה א. עריבת הירדן למה היא טמיאה מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים ר' יעקב בר אידי בשם ר' יונתן, שם שבת ד א. רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות סיום ברכה אחרונה, ברכ' מד.. איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות הוי אומר זה תשרי ר' אליעזר, ר"ה יא.. תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא בנו של ר' יוסי דמן יוקרת, תענ' כד.. כיון שעמד לילך אמר לאילן מה לי לברכך וכו' שיהו פירותיך מתוקין מתוקין הם וכו' ר' לוי בשם ר' יוחנן, מד"ר במד' ב. משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומפריח טללים ומגדל צמחים ומדשן פירות פסיק' ר"כ, עשר תעשר, בובר, צט.. —  *מי פירות: במגבל עיסתו במי פירות ירוש' דמאי ה א. —  ובסהמ"א: כשאוכלין התמרים אין יכול לאוכלו כולו ונשאר על קשייתא קצת מן הפירי וזהו ציפא רגמ"ה, חול' נ:. המוקצה הוא המקום המוכן להקצות בו במקור נדפס פעמיים 'בו' פירות כדי ליבשן כדי שתגמר מלאכתן וכו' פ"א פירות שלא נגמרה מלאכתן קרי מוקצה ערוך ערך מקצה. עירבו פירות בלא שומא ומכרום ונשאו ונתנו בדמיהם הרי אלו מחשבין הפירות כמה היו שוים בעת שנששתפו ומחשבין השכר או ההפסד שו"ע חו"מ קעו ד. והשוכר בפירות הוא נקרא חוכר שם שם שכ א. הפרי ידמה לגזעו והגזע לפריו פענח רזא עה"ת, יב.. ובהיותי במנהיים רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין מפני שעושין מהם קמח שאילת יעבץ ב קמז. —  ואמר הפיטן: בית יער הלבנון מלבלב מגדים וגומל, זהב פרוים פרות פרחיו עוד מהאמל מאיר, אור, מעריב ליל ב פסח. —  ואמר המשורר: אני כל עת אבקש את שלומם והמה בקשו נפשי לקחתה ואמנם כי פרי העץ בשרשו והמשל אמת כאם כבתה רשב"ג, לך נפשי, שעה"ש 40. גלה פני מדברות ויצמח דשא ועצי פרות ר"י הלוי, מי דומה, מ"נ קמד. לך ושאל לגמלים ורחלים, לי ציצים לי פרות לי עלים ראב"ע, אל אחד, כהנא א, 111. —  ב) פְּרִי בטן, ולדות האדם, ילדים, צאצאים: התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פְּרִי בטן בראש' ל ב. ואהבך וברכך והרבך וברך פְּרִי בטנך ופרי אדמתך וכו' דבר' ז יג. ברוך פְּרִי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שם כח ד. ואכלת פְּרִי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יי' אלהיך שם שם נג. וקשתות נערים תרטשנה וּפְרִי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם ישע' יג יח. הנה נחלת יי' בנים שכר פְּרִי הבטן תהל' קכז ג. נשבע יי' לדוד אמת לא ישוב ממנה מִפְּרִי בטנך אשית לכסא לך שם קלב יא. ועי' בֶּטֶן. —  ובלי המלה בטן: פִּרְיָמוֹ (של האויבים) מארץ תאבד וזרעם מבני אדם שם כא יא. ראה יי' והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פִּרְיָם עללי טפחים אם יהרג במקדש יי' כהן ונביא איכה ב כ. —  וּפְרִי בהמה: והותרך יי' לטובה בפרי בטנך וּבִפְרִי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יי' לאבתיך לתת לך דבר' כח יא. —  ופרי נחש: כי משרש נחש יצא צפע וּפִרְיוֹ שרף מעופף ישע' יד כט. —  ובתו"מ: למאי נפקא מינה למישרא פרי עם האם5, אי אמרת מיפשט פשיטה ליה פרי עם האם שרי אלא אי אמרת ספוקי מספקא ליה פרי עם האם אסור חול' עט.. —  ואמר הפיטן: נאור בראותך בדם מתבוסס נגפת פורכים פרים6 לקוסס ר' שמעון בר יצחק, שבטי יה, קרוב' ז פסח. —  ג) בהשאלה, פְּרִי מעשהו והתנהגותו של אדם או של צבור, תוצאת המעשה, גמולו לשכר או לענש, פְּרִי דרכו: ויאכלו מִפְּרִי דרכם וממעצתיהם ישבעו משלי א לא. —  פְּרִי מחשבתו: הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פְּרִי מחשבותם ירמ' ו יט. —  פְּרִי מעללים: אמרו צדיק כי טוב כי פְּרִי מעלליהם יאכלו ישע' ג י. ולתת לאיש כדרכו כִּפְרִי מעלליו ירמ' יז י. ופקדתי עליכם כִּפְרִי מעלליכם שם כא יד. והיתה הארץ לשממה על ישביה מִפְּרִי מעלליהם מיכה ז יג. —  פְּרִי ידיו, פְּרִי כפיו של אדם, תוצאת מעשיו: זממה שדה ותקחהו מִפְּרִי כפיה נטעה כרם משלי לא יו. תנו לה מִפְּרִי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה שם שם לא. —  פְּרִי, בלי תוספת מלה, במשמ' גמול: ויאמר אדם אך פְּרִי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ תהל' נא יב. פְּרִי פה, תוצאת דבורו של אדם: מִפְּרִי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו משלי יב יד. מִפְּרִי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע שם יח כ. —  וּפְרִי הלשון: מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פִרְיָהּ שם שם כא. —  ובסהמ"א: פרי ההסתפקות המנוחה ופרי השפלות האהבה ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 20. פרי המהירות חרטה ופרי העקשות העזות ופרי הגאוה השנאה ופרי העצלות הכשלון שם 60. —  ואמר המשורר: קח נא מפי מורה צדק תורה וזנח חכמה זרה כי יש פרי נצב לזאת אך זאת כמץ רוח זרה רמב"ע, תרשיש י, 85. תדמה לעץ רענן וצלה צל צרות והמות פרי דתה ר"י חריזי, ענק ריט, ס' היובל להרכבי, 349. אהה ואוי ואבוי לנו על פרידתו, מי יאכילנו מפרי דתו ר"ז אלצ'אהרי, ס' המוסר, מטמוני מסתרים א, קבץ על יד ה, 23. —  ד) פְּרִי במשמ' פְּרִי מפֹאר שבראש האילן, תפארת, שיא של דבר: והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פְּרִי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו ישע' י יב. לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פְּרִי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים שם כז ט. —  ה) *פֵּרוֹת הקרקע, מה שגדל על הקרקע בנגוד לקרקע עצמו: שניה לזה ולזה אסורה לזה ולזה, אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, והולד כשר וכופין אותו להוציא יבמ' ט ג. האב זכאי בבתו בקידושיה בשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה כתוב' ד ד. הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה וכו', כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה שם ט א. קנין פירות כקנין הגוף דמי7 גיט' מז:. —  ובנגוד אל קֶרֶן8 הכנסות ורוָחים מסכום כסף, רבית וכדו', Einkünfte, Zinsen; revenus, rentes; income, interest: המלח והחול הרי זה פירות, פיר של גפרית מחפורת של צריף ר"מ אומר קרן וחכ"א פירות כתוב' עט:. —  ובהשאלה על מעשי מצוה או עברה: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם פאה א א. זכות יש לה קרן ויש לה פירות שנא' אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, עבירה יש לקרן ואין לה פירות שנ' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו, מה אני מקיים ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו, אלא עבירה שעושה פירות יש לה פירות ושאינה עושה פירות אין לה פירות תוספת' שם א ב-ג. ידע אבא יודן ובא אצלם ונתן להם אלף זהובים אמר להם עשתה תפילתכם פירות מד"ר דבר' ד. —  *וּפֵירֵי פֵרוֹת, פרות של קרקע שנקנה בפרות של קרקע אחר: לעולם אוכל (הבעל) פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם, כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה כתוב' ט א. אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות, הכניסה לו קרקע ועשתה פירות הרי הן פירות, מכר פירות ולקח מהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות בבלי שם פג:. —  ובהשאלה: אמר להן (אבא יודן) עשתה תפלתכם פירות ופירי פירות מד"ר ויקר' ה.

א) שמות ופעלים כלליים:

*אוּב. — אָרָה. — *אֲפִיָה. — אָפִיל. — אֶשְׁכֹּל. — בָּאַשׁ, הִבְאִישׁ. — *בָּחַל. — *בְּרִיכָה. — בָּשֵׁל. — גָּמַל. — זִמְרָה. — חָנַט. — *חֶנֶט. — *חֲנָטָה. — *כָּבַשׁ. — לָקַט. — נוּב. — *עִגּוּל, עגול של דבלה. — תָּלעַ. *הִתְלִיעַ. — תָּרַף, *הִתְרִיף.

ב) חלקי הפרי

*גַּלְעִין. —  *גַּלְעַן. — *גִּלְעָנָה. — *גַּרְעִין. — *גַּרְעִינָה. — זָג. — °חֶדֶר. — °חַרְצִין. — חַרְצַן. — *חַרְצְנָה. — *כְּשׁוּת. — *מְגּורָה. — מָעָה. — *עֹקֶץ. — *פְּטוֹטֶרֶת. — *פִּטְמָה — *צִיף. — *צִיפָה. — *קְלִפָּה. — *שַׁלְקוֹק.

ג) מצבי הפרי:

אָשִׁישׁ. — אֲשִׁישָׁה. — *בְּאוּשָׁה. — *בֹּחַל. — בֹּסֶר. — בֵּסֵר. —  בִּכּוּרָה. — *בַּכִּיר. — בַּכֻּרָה. — °גַדְגַּדְנִית. —  *גְּרוֹגֶרֶת. — דְּבֵלָה. —  °חֲנִיט. —  *יַבֶּשֶׁת, פרות יבשים. —  *כַּבֶּשֶׁת, פרות כבושים. —  *כַּפְנִית. — מְלֵאָה. — מִרְקַחַת. — נֹבֶלֶת. — *סְיָפָה. — סְמָדַר. — עוֹלֵלָה. — פַּג. — *פַּגָּה. — פֶּלַח. — פֶּרֶט. — *צִמּוֹק. — *צֶמֶל. — קְצִיעָה. §רִבָּה.

ד) מיני הפרי

*אֶבְיוֹנָה. —  אֲבִיוֹנָה. — אֱגוֹז, אגוז הודו, אגוז מלכי. — *אָגָס. — *אוֹג. — *אֲחוֹן. — *אִלְסָר. — °אֶשְׁכֹּלִית. — אֶתְרוֹג. — בָּאֻשׁ. — °בֹּטֶם. — בֹּטֶן. — גַּרְגַּר. — זַיִת. — *חַבּוּשׁ. — *חַזְרַר. — *חֲרוֹב. — °חֹרֶף. — *כֶּרֶז. — °לוּז. — §מוּז. — °מִשְׁמַשׁ. — *עֻזְרָר. — עֵנָב. — *עֲנָבָה. — עַרְמוֹן. — *ּפָגָע. — *פֶּטֶל, תות צפוני. — פַּקֻּעָה. — *פָּרִישׁ. — °צָבָר. — °קֹשְׁטְ. — רִמּוֹן. — *שְׁזִיף. — שָׁקֵד. — תְּאֵנָה. — *תּוּת, תות האדמה, תות הגנה, §תות כְּנַעֲנִי, תות השדה. — תָּמָר. — *תַּמְרָה. — תַּפּוּחַ. — °תַּפּוּחַ זַהָב.