° 1, ש"ז, – אחד מארבעה החלטים שמנו הקדמונים בגוף בע"ח, והיא הלחה הלבנה, Phlegma;  flegme; phlegm: ולחות הנקרא בלגם (פי' יצירה לר"י ברצלוני).  כל ליחה קרה ורטובה שתהיה בגוף אנחנו נקרא אותה בלגם (פרקי משה ב).  שהדם ושתי המרירות והבלגם מזונם ופרנסתם לזה כי שתי המרירות והבלגם נשארת בדם (תרג' ספר יסודות לר"י ישראלי).  כל מי שבאצטומכתו בלגם יתחמץ המאכל (מלאכ' הגיון ד).  ניצוח הלחה הלבנה הנקראת בלגם (בן רש"ט פלקירא, בתי הנהגת הגוף).  וקודם הקיא יאכל מאכל חריף הטעם ויהיה בו כח לנקות האצטומכא מהבלגם (צידה לדרך א ג י).  בכל ארבעה ימים ינקה הבלגם (שם).  והדם שלא יגמר הוית בשולו הוא הנקרא בלגם היא הליחה לבנה (רשב"צ דורן, מ"א, ח"י ד).