°, ת"ז, לנק' בֶּלְגַּמִית,  – מטבע הבלגם: הנה המורסא לא תמנע מהיות וכו' או אדומיית או בלגמיית (קאנון ג יד ג א). ואמנם הליחה הבלגמיית לא יתחדש ממנה שטות רב (פרקי משה ו). אמנם מה שהוא בטבע הנה המזג הבלגמי לשני הנערות וכו' (תרג' גלינום, כ"י פריז). מי שמזגו רטוב הגוף והוא בלגמי יקח סכנגכי"ן עשוי עם זרע אני"ש (צידה לדרך א ג י). והמורכבת (הקדחת) מהשלישית והבלגמית רחוקת התכלית (תרג' גלינוס, כ"י פריז). באמרנו ליחות בלגמיות אנחנו רוצים בה הלחות אשר יגבר על מזגה הקור והלחות (פרקי משה ב). הליחות וכו' הם עבות וקרות בלגמיות (שם ט).