בָּלַהּ
הקל אינו נהוג.
– פִע' בִּלָּה, פ"י, עב' בִּלַּהְתִּי, בינ' מְבַלֵּהּ, מְבַלֲהִים, עת' אֲבַלֵּה, תְּבַלְּהוּ, – עשה לו אימה ופחד, בפרט ע"י בַּלָּהוֹת, על ידי פחדים שאין בהם שום ממש כמו הבלהות, erschrecken; terrifier; frighten: ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבלהים1 אותם לבנות (עזרא ד ד). – ואמר הפיטן: לבעבור גדלת כוחך לשא כבד מְבַלְּהַי השיבני ואשובה כי אתה יי' אלהי (עזרא ד ד).
1 כך הכתיב, והקרי וּמְבַהֲלִים.