בִּלָּה

*, ש"נ, – שה"פ מן בלל, כמו בלילה: לכל אין בילה חוץ מיין ושמן (ר"ה יג:).  כל הראוי לבילה אין הבילה מעכבת בו (חולין פג.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים