ב. בָּלַם

1, – הכה ברגליו, בעט: אתה ממתגו והוא בולם2 מכשכשו והוא בולם (פסקתא ר"כ, זכור).



1 אין לו חבר בשאר הלשונ' במשמ' זו. 

2 פרש הערוך: מבעט.

חיפוש במילון: