ג. בָּלַם

*, – היה בָּלוּם: חוטמו בולם 1 (בכור' מג:). 

– פֻע', *בֻּלַם, מְבֻלָּמָה, מבולמה, – כמו בָּלוּם, נפוח, צבה: רגליו מבולמות (בכור' מג:).



1 כך בנוסח' במקום בלום.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים