ב. בָּמָה

°1, ש"נ, מ"ר בָּמוֹת, – א) עמוד שכורכין עליו מגלה: הבמות2, עמודין של עץ שעושין לספר תורה (ערוך, ערך במות).  – ב) בספר, הגליון החָלָק סביב הכתוב או הנדפס, Rand; marge; margin: החלק של מעלה ושל מטה פנים ואחור הם נקראין במות (שם).



1 עי' הערה לקמן. –

2 כך בערוך בכל הדפוסים הקדמו', וכן בעה"ק דפוסי' הראשנים, והיא המלה שנזכרה בגמ' מגי' לב. הלוחות והבמות אין בהם משום קדושה. והנה בנוסח' הגרסה בימות וכן גורס רש"י, וכן בר"ח הנדפס, אך ברור הוא שבספרי ר"נ בה"ע  היתה הגרסה במות, וכן בכ"י (ד"ס). והנה רש"י פרש בימות במש' בימה שהיו עושין למלך. אך ר"ח פרש במשמעה ב' שהובא בפנים מהערוך. ומשמעה א' שיחס הערוך למלה זו אינני יודע מקורה, אך מלשון הערוך נראה ברור כי אין זו סברתו הוא, אלא פרוש אחד מהקדמוני'. עכ"פ, דעתם של רבי הלשון שלנו ר"ח והערוך נותנת זכות לשתי המשמעות הללו למלה זו.

חיפוש במילון: