בִּן

1 ש"נ, – הנקוד קדום של השם בֵּן, ונשמר רק בסמיכות בהרכבת שע"פ, בהשם בִּנְיָמִין, ולפני נון, ולפני יוד: יהושע בִּן2 נון (שמות לג יא). אגור בִּן יקה (משלי ל א). – וכמו"כ בסמי' לפני הפעל הכה: אם בּן הכות הרשע (דבר' כה ב). – ועי' לקמן בֵּן.


1 עי' הערה לערך בֵּן.

2 יש משערים שבצרוף זה העלה פגישת שתי נונים. אך מדוע בִּן יקה, ובִן הכות? ויש חשבים עוד בערך זה שבִּן לילה היה ובִן לילה אבד (יונה ד י).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים