1, ש"ז,— גם במקף אחריו אם אינו סמוך סמיכות ענין, סמי' בֶּן, אם הוא סמוך סמי' ענין, אפילו אם אינו מוקף, ובא גם בְּנוֹ, בְּנִי, מ"ר בָּנִים, סמי' בְּנֵי, ובכנ' בְּנִי, בְּנוֹ, בּנָהּ, בִּנְךָ, בְּנֶךָ, בְּנֵךְ, בְּנֵנוּ, בִּנְכֶם2, -כֶן, בְּנָם, או בִּנְהֶם2, בְּנֵן2, בִּנְהֶן2, בָּנַי, בָּנֶיךָ, בָּנַיִךְ, בָּנָיו, בָּנֶיהָ, בְּנֵיכֶם, -כֶן, בְּנֵיהֶם, -הֶן, — הילד הנולד הוא בן ליולדיו, Sohn; fils; son: ותלד בֵּן ותקרא את שמו שת בראש' ד כה. ותלד הגר לאברם בֵּן שם טז טו. ותלד בֶּן-ששי ליעקב שם ל כ. וימלט בֵּן-אחד ש"א כב כ. ולמפיבשת בֵּן-קטן ש"ב ט יב. והוליד בֵּן-פריץ יחזק' יח י. ואת לוט בֶּן הרן שם יא לא. בלעם בְּנוֹ בער במד' כד ג. ולשרקה בְּנִי אתנו בראש' מט יא. ועתה בְנִי שמע בקלי שם כז ח. קח נא את בִּנְךָ את יחידך שם כב ב. אתה ושאר ישוב בְּנֶךָ ישע' ז ג. תני נא לי מדודאי בְּנֵךְ בראש' ל יד. וּבְנוֹ הבכור עבדון דהי"א ח ל. גרש האמה הזאת ואת בְּנָהּ בראש' כא י. ויולד בָּנִים ובנות שם ה ד. ושם וחם ויפת בְּנֵי נח שם ז יג. והבנים בָּנַי שם לא מג. אתה וּבָנֶיךָ שם מה י. ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בָּנַיִךְ מ"ב ד ד. כי יאמרו אליכם בְּנֵיכֶם שמות יב כו. ואשתו ונשי בָנָיו בראש' ז ז. ואשתך ושני בָנֶיהָ עמה שמות יח ו. ואת בְּנֵיהֶם הקים תחתם יהוש' ה ז. אשר געלו אנשיהן וּבְנֵיהֶן יחזק' יו מה. — ועם ה הידיעה והשאלה ובכל"מ: כל הַבֵּן הילוד שמות א כב. הֲבֵן יקיר לי אפרים ירמ' לא כ. עבד משכיל ימשל בְּבֶן מביש משלי יז ב. ויהי לה לְבֵן שמות ב י. בְּבֶן אמך תתן דפי תהל' נ כ. האשה אשר הכיח יי' לְבֶן אדני בראש' כד מד. מִבֶּן עשרים שנה שמות ל יד. לְמִבֶּן עשרים שנה דהי"א כז כג. לא תקח אשה לִבְנִי מבנות הכנעני בראש' כד ג. והגדת לְבִנְךָ ביום ההוא שמות יג ח. לי ולך וְלִבְנֵךְ מ"א יז יג. איש בִּבְנוֹ ובאחיו שמות לב כט. בתך לא תתן לִבְנוֹ דבר' ז ג. באיש חיקה וּבִבְנָהּ ובבתה שם כח נו. ויתרצצו הַבָּנִים בקרבה בראש' כה כב. הֲבָנִים אין לישראל ירמ' מט א. איך אשיתך בַּבָּנִים שם ג יט. טוב מִבָּנִים ומבנות ישע' נו ו. וְלִבְנֵי הפילגשים בראש' כה ו. נלך בְּבָנֵינוּ ובבנותנו שמות י ט. לנו הוא וּלְבָנֵינוּ בראש' לא יו. וכל בכור אדם בְּבָנֶיךָ תפדה שמו' יג יג. ולקחת מבנתיו לְבָנֶיךָ שם לד יו. ומִבָּנֶיךָ אשר יצאו ממך מ"ב כ יח. לִבְנֵיכֶם אחריכם ויקר' כה מו. ואקים מִבְּנֵיכֶם לנביאים עמו' ב יא. כי ראיתי בְבָנָיו לי מלך ש"א יו א. וינשק לְבָנָיו ולבנותיו בראש' לב א. והִנָבָא אל אהרן הכהן או אל אחד מבּניו הכהנים ויקר' יג ב. כִּבְנֵיהֶם בנינו נחמ' ה ה. בנותיהם נתנו לִבְנֵיהֶם שופ' ג ו. לִבְנֵיהֶן אשר ילדו בראש' לא מג. לא נכחד מִבְּנֵיהֶם תהל' עח ד. — בן פלוני, כנוי לכל אדם על שם אביו, כשאין רוצים לקרוא את האדם בשמו, והיה זה לפנים בקצת כונה של הקלת כבוד: אמר דוד עד מתי אתם מכלימין בכבודי וקורין אותי בן ישי פסיקתא דר"כ, עניה סוערה ו. לך אצל בן עמרם שבת פט. — ולסתם ילדים: בעצב תלדי בָנִים ברא' ג טז. ובשליתה היוצת מבין רגליה וּבְבָנֶיהָ אשר תלד דבר' כח נז. — ומשל: רוב בני אבות בוישנין רוב בנים דומין לאחי האם ירוש' סוף קידו'. אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות גמ' שם פב:. פעמים שהבן מחכים את אביו  רש"י יבמ' סג.. בנך ה' שנים אדונך וחמש עבדך וחמש משנך ואח"כ אוהבך או שוטנך בן המלך והנזיר ו. כשיחף הבן הוא זוכר את שלות בית אביו1 מד"ר איכ', זכרה ירושלם. בן שאיננו בן הניחהו על פני המים וישוט2 א"ב של בן סירא. מעשה אבות יעשו בנים משלי שועלים, אריה ובנו. — וליתר בע"ח: פר בֶּן בקר ויקר' ד ג. בֶּן יונה שם יב ו. בן עוף כתוב' ה.. בן צאן קדוש' לו:. בְנֵי צֹאן תהל' קיד ד. בְנֵי נשר משלי ל יז. בְנֵי יונה ויקר' ה ז. בְנֵי ערב תהל' קמז ט. שחט פרה ואחר כך שני בניה סופג שמונים שחט שני בניה ואחר כך שחטה סופג את הארבעים חול' ה ג. בא ומצא זכרים תלואים בזקינות ונקיבות במבכירות אינו חושש שמא בנה של זו בא אצל זו ושמא בנה של זו בא אצל זו תוספתא בכור' ב יה. כיצד מעשרין מעמיד אמהות מבחוץ והן גועות והבנים יוצאין לקראתן שם ז י. בן גמל חולין נט.. — ולדברים לא בע"ח, בהשאלה: בֶן קשת [[מקור"איוב מא כ]], לאמר החץ. בְּנֵי אשפתו איכה ג יג. — וישמש: — א) במשמעת נער, עלם Junge; jeune homme, garçon; boy: כתפוח בין עצי היער כן דודי בין הַבָּנִים שה"ש ב ג. וארא בפתאים אבינה בַבָּנִים נער חסר לב משלי ז ז. — ב) ילד זר שנתקבל בתור בֵּן: ותבאהו (את הילד) לבת פרעה ויהי לה לְבֵן שמות ב י. — ג) קריאה של חבה: ויאמר שאול הקלך זה בְּנִי דוד ש"א כד יז. ויאמר יואב (לאחימעץ בן צדוק) למה זה אתה רץ בְּנִי ש"ב יח כב. שמע בְּנִי מוסר אביך משלי א ח. אמר ר"י בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד וכו' אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה אב' ו ט. מעשה באחד שבא לפני רבי טרפון להעד על אשה שתינשא אמר לו בני האיך אתה יודע לאשה זו עדות תוספת' יבמ' יד י. ואמר לי (אליהו) בני מפני מה נכנסת לחורבה זו ברכ' ג. וכשבאתי אצל ר' ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך עירו' יג.. אמרתי לו (לר' עקיבא שנשברה ספינתו) בני מי העלך יבמ' קכא.. אמרתי לו (להנזיר) בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה נדר' ט:. מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין ובא לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי אמר לו החזקת בני החזקת ב"ב נט:. א"ל (רבי יוחנן לר"ש בן אליקים) בני כיצד שמעתה סנהד' ל:. אמר להם (אבין של בן בוהיין לעניים) בני השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפלים במעושר פסח' נז. אמר להן (רבי יהושע להפרושין) בני מפני מה אי אתם אוכילו בשר וכו' אמר להם בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר ב"ב ס:. אמר להן (ר"י בן בבא לזקנים) בניי רוצו סנהד' יד.. אמר להם (רבי לבני רבי חייא) בניי קוצים אתם מטילין לי בעיניי שם לח.. שלח (ריב"ז) וקרא לאנשי ירושלם ואמר להם בני מפני מה אתם מחריבים את העיר הזאת אדר"נ ד. — ד) תלמיד: ואיש אחד מִבְּנֵי הנביאים אמר אל רעהו בדבר יי' מ"א כ לה. ויצאו בְנֵי הנביאים אשר בית אל אל אלישע מ"ב ב ג. ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בֶן נביא אנכי עמו' ז יד. — ה) יליד מקום, עיר: בְּנֵי ציון תהל' קמט ב. בְּנֵי בבל, בְּנֵי אשור יחזק' כג כג. בְּנֵי קדם איוב א ג. בְּנֵי המדינה עזר' ב א. — בֶּן בָּיִת, עבד שנולד בבית והוא ממונה על הבית: ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בֶן בֵּיתִי יורש אתי בראש' טו ב, ועי' עוד ערך בן בית. — ויֵאמר: הוא שם בן בית, לאמר רגיל שם, נכנס ויוצא, כמו אחד מהמשפחה. בֶּן הנכר ישע' נו ג, לאמר יליד ארץ נכריה. — בְּנֵי עם אחד: עם בְּנֵי ישראל שמות א ט. לעיני בְנֵי עמי ברא' כג יא. בשער בְּנֵי עָם ירמ' יז יט. — ו) בצרוף עם מלת הזמן, פלוני הוא בֶּן כך וכך שנים: וּבֶן שמנת ימים בראש' יז יב, שעברו עליו מיום מולדו שמנה ימים. ויהי נח בֶּן חמש מאות שנה ויולד שם ה לב. ואברם בֶּן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר שם יו יז. שה תמים זכר בֶּן שנה שמות יב ה. כבש בֶּן שנתו ויקר' יב ו. שבעת כבשים תמימם בְּנֵי שנה שם כג יח. הזכר מִבֶּן עשרים שנה ועד בֶּן ששים שנה שם כז ג. בֶּן מאה ועשרים שנה אנכי היום דבר' לא ב. בֶּן מאה שנה ישע' סה כ. תנוק בן יום אחד נדה ה ג. הצדיק בן יומו אינו יודע מהעתיד לחשוב מד"ר שמות כא. — ועם מלת הכמות: פנו מקום לבן מאתיים מנה עירו' פו.. שטר בן מאה בני חמשים הלכ' פסוק' לרב יהודאי 55, של מאה, של חמשים כסף. — ז)בצרוף עם מלים להורות איזו תכונה, מדה, מעלה1: וראה שאול כל איש גבור וכל בֶּן חַיִל ויאספהו אליו ש"א יד נב, לאמר שיש לו כח, גבור, שלבו אמיץ. חלוצים תעברו וכו' כל בְּנֵי חָיִל דבר' ג יח. בֶּן בְּלִיַּעַל ש"א כה יז. יצאו אנשים בְּנֵי בְלִיַּעַל דבר' יג יד. בֶּן עַוְלָה, בְּנֵי עַוְלָה ש"ב ג לד. בֶּן נעות המרדות ש"א כ ל. בְּנֵי שחץ איוב כח ח. בְּנֵי חלוף משלי לא ח. — בִּן הַכּוֹת, שראוי להכותו, שחיב מכות: והיה אם בִּן הַכּוֹת הרשע דבר' כה ב. — ועוד במשמעות רבות: *בני אכילה חול' קכז:, ראויים לאכילה. *בני שליחות קדוש' מב., ראויים לשליחות. *בני אלול ירוש' שקל' ג מז:, שנולדו באלול. — *בֶּן אוּמָנוּת, פלוני בן אומנותו של פלוני, לאמר הוא עוסק בזו האומנות בעצמו: אין לך אדם אוהב בן אומנותו אבל החכם אוהב את בן אומנותו וכו' והקדוש ברוך הוא אוהב את בן אומנותו מד"ר בראש' לב. — *בני בצלים עוק' ב ח. — *בני ברית ב"ק א ג, מי שהם בברית אחד, בפרט היהודים. — *בני גיהנם ר"ה יז., המיועדים להיות בגהנם. — בְּנֵי גוֹלָה עזר' ו כ, שיושבים בגולה. — *בן גיל, פלוני הוא בן גילו של פלוני, שנולד בשעה אחת אתו: שומא מצויה בבן גילו ב"מ כז:. — *בן דעת שם ח., אדם שיש לו דעת. — *בני דעה חגי' ב:, שיש להם דעה, נבונים. — *בן הריגה ברכ' סב:, שראוי, שנועד לההרג. — *בני הרגשה נדה יג., שיש להם כח ההרגשה. — *בן זוג, מי שהוא לזוג להשני, בעל וכדומה. — ובדברים לא בעלי חיים: שכך היו רושמין על קרשי המשכן לידע איזה בן זוגו שבת יב ג. — בֶּן זְקוּנִים בראש' לז ג, שנולד לעת הזקנה. — °בני זמן, בלשון המליצים, המקרים, הפגעים. — *בני חבורה שבת כ., שהם בחבורה אחת. — *בני חפה שהזמנו להחפה: שושבינין וכל בני חופה ירוש' סוכ' ב נג. — *בֶּן חוֹרִים, בני חורין ב"ק א ג., ההפך מעבדים. נכסים בני חורים גמ' שם, שאינם משעבדים. ולא אתה בן חורין ליבטל הימנה אבו' ב טז, אין לך רשות. *בן חריץ: וחריץ בן חריץ וכמה הוא חריץ ו' טפחים ובן חריץ שלשה ב"ב ז ד. — *בן טובים, אדם חשוב, ממשפחה הגונה: מעשה בהילל הזקן שלקח בן טובים לעני אחד סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו תוספתא פאה ד י. — *בני יבשה ירוש' נדר' ד לח., היושבים, החיים על היבשה. — °בְּנֵי יוֹם, כמו בני הזמן בלשון המליצים: או אם בְּנֵי יוֹם עתקו חיל רמב"ע, תרשיש א. זנח דודים עלי אוכל אהבוך ועל בגד ועת קמו בְנֵי יָמִים להרע בגדו בגד שם ז. ומתבל ינדוני בני יום כאלו בזמן אין לי נחלה עמנואל, ז.. — *בני הים בכור' ח., החיים בים. — *בני הכנסת שם ה ה, שמתכנסים יחד. — *בן הכולף תוספת' כלי' ב"ב ז ג, כולף קטן.  — *בן כפר חגי' יג:. — *בן כרך מגי' ב ג. — *בני לויה חול' ז., שהולכים ללוות אדם, בלויה אחת. — בֶּן מָוֶת ש"א כ לא, שחיב מיתה. — בני מזרח, בני מערב. — *בני מסבה כפרא, עקב מג, שיושבים יחד במסבה אחת. — *בני מעים חול' כג:. — *בני מצר, השכנים היושבים על הגבול ב"מ קח:. — *בני משפחה בכור' ח י, הקרובים, ממשפחה אחת. — בְּנֵי הַנְּעוּרִים תהל' קכז ד, אנשים מימי הנעורים. — *בן נפיל, עי' נפיל. — בן נץ, עי' נץ. — *בני סחיטה שבת קמד., שאפשר לסחוט אותם. — *בני עלייה סנהד' צז: אנשים נכבדים, רמי מעלה. — *בן הפטיש כט ז, פטיש קטן. — *בן פקועה חולין סט., ודל הנמצא בקרב בהמה אחרי השחיטה. — *בן קיימא נדה כו:, שמסֻגל, עלול להתקים. — בני רשף, עי' רשף. — *בן תורה, בני תורה שבת קלט:. — בְּנֵי תְמוּתָה תהל' עט יא, שיעודים למות, שדרכם למות. — *בן תרבות, בני תרבות ב"ק א ד, שיש להם תרבות. — וביחס לבע"ח, שהסכינו להאדם. — ועין ילד.