1, ש"נ, מ"ר בָּמוֹת, סמי' בָּמוֹת, וגם בָּמוֹתֵי, בָּמֳתֵי, בכנ' בָּמוֹתָיו, בָּמוֹתֵימוֹ, – א) מקום גבוה, טבעי או בנוי, להקריב עליו קרבנו' להאלהו', Bama : זבח היום לעם בַּבָּמָה ש"א ט יב.  והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הַבָּמָה, שם יד.  ונשמו בָּמוֹת ישחק ומקדשי ישראל יחרבו עמו' ז ט.  ונשמדו בָּמוֹת און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם הוש' י ח. רק העם מזבחים בַּבָּמוֹת וכו' וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הַבָּמָה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא מ"א ג ב=ד.  אז יבנה שלמה בָּמָה לכמוש שקץ מואב  שם יא ז.  ויבנו גם המה להם בָּמוֹת ומצבות ואשרים שם יד כג.  וישב ויבן את הַבָּמוֹת אשר אבד חזקיהו אביו מ"ב כא ג.  ויקטר בַּבָּמוֹת בערי יהודה ומסבי ירושלם שם כג ה.  ויטמא את הַבָּמוֹת אשר קטרו שמה הכהנים שם ח. כי נלאה מואב על הבָּמָה ובא אל מקדשו להתפלל ישעי' יו יב.  הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את בָּמֹתָיו ואת מזבחתיו שם לו ז.  ובנו בָּמוֹת התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש ירמ' ז לא.  עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות וכו' באו לשלה נאסרו הבמות לא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן זבחי' יד ד=ו.  אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם אי זו היא במה קטנה בשעת היתר הבמה עושה אדם במה על פתח חצרו ועל פתח גינתו מקריב עליה הוא ובנו ובתו תוספתא סוף זבח'. – ובכנ': הצבי ישראל על בָּמוֹתֶיךָ חלל איך נפלו גברים ש"ב א יט.  איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על בָּמוֹתֶיךָ חלל שם כה.  הררי בשדה חילך כל אצרותיך לבז אתן בָּמֹתֶיךָ בחטאת בכל גבוליך ירמ' יז ג.  והשמדתי את בָּמֹתֵיכֶם ויקרא כו ל.  ואבדתי בָּמוֹתֵיכֶם ונשמו מזבחותיכם יחזק' ו ג=ד.  ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל בָּמוֹתָם תשמידו במד' לג נב.  ויכעיסוהו בְּבָמוֹתָם ובפסיליהם יקניאוהו תהל' עח נח. – בֵּית בָּמוֹת, בָּתֵּי בָּמוֹת: ויעש את בֵּית בָּמוֹת2 ויעש כהנים מקצות העם מ"א יב לא.  כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יי' על המזבח אשר בבית אל ועל כל בָּתֵּי הַבָּמוֹת שם יג לב. והעמיד בבית אל את כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אשר עשה שם יב לב. – בסמי' בָּמוֹתֵי3, מקום גבוה, גב, גבנון, ובהשאלה ראש ההרים וכדומה, Gipfel; cîme; faite : כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על בָּמֳתֵי ארץ יי' אלהי צבאות שמו עמוס ד יג.  כי הנה יי' יצא ממקמו וירד ודרך על בָּמֳותֵי4 ארץ ונמסו ההרים תחתיו מיכה א ג=ד.  נטה שמים לבדו ודורך על בָּמֳתֵי5 ים איוב ט ח, מרום הים.  אעלה על בָּמֳתֵי6 עב אדמה לעליון ישע' יד יד. – ומליצה, ירכיב את פלוני על בָּמֳתֵי ארץ, יתן לו כח, שליטה, אֹשר רב: ירכיבהו על בָּמֳותֵי7 ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע וכו' דבר' לב יג.  אז תתענג על יי' והרכבתיך על בָּמֳותֵי8 ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך ישע' נח יד. – ופלוני דרך על בָּמוֹת אויביו, הכריעם: ויכחשו איביך לך ואתה על בָּמוֹתֵימוֹ תדרך דבר' לג כט. – הדריכני או העמידני על בָּמוֹת, תן לי נצחון על אויב: משוה רגליו9 כאילות ועל בָּמֹתַי10 יעמידני ש"ב כב לד.  משוה רגלי כאילות ועל בָּמֹׁתַי יעמידני תהל' יח לד.  יי' אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל בּמוֹתי ידרכני חבקו' ג יט. – ואמר בן סירא: אל תתן לאשה נפשך להדריכה על במותיך ב"ס גני' ט ב. – ובנו קצת הסופרים מן בָּמֳתֵי מ"ר במתים: דורך על במתים ועל כל גבוה יצעד צעדין ר"י נאגארה, פזמונים צ. – ו°כנוי לבתי כנסיות של הנוצרים: ויפילו את חומות ירושלם ואת בתיה ארצה עד היסוד בהּ לא השאיר כי אם חורבות המקדש ואת במת הנוצרים לא הפיל דה"י ליוסף הכהן 1219.  ולנו הבמות אשר שם הדורשים ויגידו לנו דברי אלקים חיים אגר' בע"ח, ר' קלונימוס ד ה.  וצוה הרב לסגור כל הבמות שלהם ולהביא המפתחות ביד הרב לקוט' ר"י סמברי, סדר החכ' וקורא העת' א, 141.  גוף המשיח היושב בשמים לא יתנועע ואשר בבמה מתנועע קובץ ויכוחים יז:.  אנו קורין לבית תפלתם במה ולא תועבה השחר שנה ב, חקירות על עניני הנוצרים בשנת שכ"ח, מאת ר"י חנינא.  ושמספר גשמי המשיח אשר בבמות מתחלפים לאלפים ולרבבות ומאות קובץ ויכוחים יו:.  וינתצו את במות הכומרים וישלחום באש הליכ' קדם.