* 1, ש"נ, מ"ר בְּעִילוֹת, — שה"פ מן בָּעַל, שכיבת זכר את נקבה, Beischlaf; coitus;  sexual intercourse : אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר ולא בעילה אחר בעילה (יבמ' ה א).  אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות (שם ו ה).  נותנין לה (לאשה שהגיע זמנה לראות ונישאה) בעילת מצוה (נדה י א).  איזו היא איילונית וכו' שאין לה דדין ושערה לקוי ומקשה בשעת בעילה (תוספתא יבמ' י ז).  זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת (ירוש' ברכ' ב ה:).  נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות (שם גיט' ד מח ד).  אשת איש שזינתה הוולדות לבעל מפני שרוב בעילות מן הבעל (שם סוט' א יז.).  ואת החתן ואת הכלה (מכניסין) לחופה ובועל (החתן) בעילת מצוה ופורש (כתוב' ד.).