°' ש"נ, – שה"פ מן בָּעַת: פחד לשון בעיתת פתאם (רש"י דברי' יא כה). שכל כך היתה הבעיתה ההיא (של אסתר) עד שרפו בתי סתריה וכל גופה נעשה חלול (רשב"צ דוראן, מגל' ספר). כי כן יקרה לנשים לפי רוב הבעיתה שתאחוז אותן (שם).