1, ש"ז, בהפס' בָּעַל, מ"ר בְּעָלִים, וגם °בַּעֲלִים2, סמי' בַּעֲלֵי, כנ' בְּעָלֵי, בְּעָלָיו, בְּעָלֶיהָ, – א) אדם שדבר מהדברים שיך לו וקנוי, הוא בעל הדבר ההוא, Herr Eigentümer; maître, propriétaire; lord, owner : וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקל יסקל השור וכו' וּבעל השור נקי (שמות כא כז).  וכי יפתח איש בור וכו' ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בּעל הבור ישלם (שם לב=לג). כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש וכו' ונקרב בַּעַל הבית אל האלהים (שם כב ו=ז). – ומ"ר גם ליחיד: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בִּבְעָלָיו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בְּעָלָיו יומת (שם כא כח).  ואם גנב יגנב מעמו ישלם לִבְעָלָיו (שם כב יא). – ב) איש שנשא אשה לו לאשתו הוא בַּעַל האשה, Gatte; mari; husband: אם בַּעַל אשה הוא ויצאה אשתו עמו (שמו' כא ג).  לא יוכל בַּעְלָהּ הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה (דבר' כד ד).  ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בַּעְלָהּ (ש"ב יא כו).  אשת חיל עטרת בַּעְלָהּ וכרקב בעצמותיו מבישה (משלי יב ד).  אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה בטח בה לב בַּעְלָהּ (שם לא י=יא).  קמו בניה (של אשת החיל) ויאשרוה בַּעְלָהּ ויהללה (שם כח). – ג) מי שיש לו שיכות לדבר מהדברים שאינו קנינו ממש, וכמו"כ מי שיש לו מדה מהמדות וכיוצא בזה: בַּעֲלֵי חצים (בראש' מט כג), המורים בחצים. בַּעֲלֵי יריחו (יהוש' כד יא), יושבי יריחו.  בַּעֲלֵי העיר (שופט' ט נא), יושביה.  בּעֲלֵי ברית אברם (בראש' יד יג), שכרתו ברית אתו. –ועי'  עוד להלן.  – ד)  שם אלהי האלהים של הכנענים, Baal: וילך (אחאב) ויעבד את הַבַּעַל וישתחו לו ויקם מזבח לַבָּעַל (מ"א יו לא=לב).  ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יי' הוא האלהים לכו אחריו ואם הבּעַל לכו אחריו (שם יט כא).  ויקחו (נביאי הבעל) את הפר אשר נתן להם (אליהו) ויעשו ויקראו בשם הַבַּעַל מהבקר ועד הצהרים לאמר הַבַּעַל עננו ואין קול ואין ענה (שם כו). – ומ"ר בְּעָלִים: ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יי' ויעבדו את הבְּעָלִים (שופט' ב יא).  ויסירו בני ישראל את הבְּעָלִים ואת העשתרת ויעבדו את יי' לבדו (ש"א ז ד). – ה) *אדמה עמֻקה שיש בה הרבה לחלוחית מתחת, או ששותה מי גשמים ואינו צריך להשקותה בדרך מלאכותי, ההפך משדה בית השלחים, שצריך להשקותו3: הבצלים הסריסים ופוֹל  המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה וכו' ושל בעל4 שמנע מהם שתי עונות (שביעי' ב ט). שדה הבעל חזקתה שלש שנים (ב"ב ג א).  פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום לפני ראש השנה מתעשר לשעבר וכו' בד"א בשל קניא אבל בשל בעל שמנע הימנו שתי מרבעות (תוספתא שביעי' ב ד).  (ערבה) כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשרה (סוכה ג ג). ערבה של בעל ושבהרים כשירה (תוספתא שם ב ז).  אין לי אלא של נחל של בעל ושל הרים מניין (ירוש' שם ג נג ג). – ובצרוף עם שמות אחרים5:  *בעל אבידה (ניד' לא:), שנאבד לו דבר. – *בעל אגדה (מד"ר ויקרא לו), בקי באגדה. – *בעלי אגרופים (סנהד' מט.). – *בעלי אמנה (תעני' ח.), אנשים שראוי להאמין בהם. – *בעלי אומניות (חול' נד:). – בַּעַל אָף (משלי כב כד), המתקצף על נקלה, וקצפו חזק. – °בעל ארבע וארבעים, עי' זה הערך. – *בעל בית, הפך מעני, מאומן וכיוצא בזה, עי' ערך בַּעַל בָּיִת. – בעל בהקה (תוספתא בכור ה א), שיש לו בהקות על בשרו. – בַּעֲלֵי בְּרִית אברם (בראש' יד יג), שכרתו עמו ברית. – *בעל בשר (ב"מ פו.), מי שיש לו בשר הרבה בגופו, עב, שמן. – *בעל גבר (בכור' מד:), שהאֵבר שלו גדול ארוך. – °בעל גמולות (ב"ס גני' לה ב), מי שמדתו לגמול. – בעל דבר, ישתמשו לרמוז על מי שאינם רוצים להזכיר שמו בפרוש: הוא הבעל דבר. – וכנוי להשטן (מגיד שיחות ח.).  – בַּעַל דְּבָרִים, מי שיש לו טענות ותביעות על אחר: מי בַעַל דְּבָרִים יגש אלהם (שמות כד יה).  לא בעל דברים שלי אתה (ב"מ יד.). – *בעל דין, מי שיש לו דין וּדברים על אחד (אבות ד כב). – ובכלל מתנגד (מנח' קי.). – *בעלי דינים (אבות א ח), הנשפטים יחד, התובע והנתבע. – *בעל הנאה (סנהד' כו:), מי שאוהב הנאות. – ומ"ר: *בעלי הנאות (תוספתא סוטה יד א). – *בעל זקן   (מס' סופרים יד יד), שזקנו גדול –*בעל זקנה (מנח' סה.), אדם זקן. – *בעל זמורה (שבת קמה:), נושא הזמורה, עי' זה. – *בעלי זרועות (ב"מ קיח), תקיפים, העושים בכח הזרוע. – °בעל חדר, משרת החדר: ויוציא מאוצרותיו חמשת אלפים ככרי זהב ויתנם לבעל חדרו (יוסיפון ט). – *בעל חוב (כתוב' ח ט), מי שחייבים לו, המלוה. – ומ"ר: בעלי חוב (תוספתא שם י ב). – ובעלי חובים (טור חו"מ קד). – ובלשון ההמון, הלווה: הוא בעל חוב גדול. – *בעל חֹטם, שחטמו גדול, ארוך. – *בעלי חטוטרת (בכור' ז א), שיש להם חטוטרת. – *בעל חי, בעלי חיים (שבת קיח:), להבדיל מן הצמח, והוא כנוי לכל הבהמות והחיות. – *בעל חכמה (ב"ב ט:). – בַּעַל חֲלוֹמוֹת, מי שדרכו לחלום חלומות: הנה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הלזה בא (בראש' לז יט).  – *בעל החלום, החלומות, כנוי למלאך הממונה על החלומות (תוספתא מע"ש ה ו). – בַּעַל חֵמָה (נחום א ב), הכועס במהרה, הרבה. – בעל כֹח. – °בעל הכיס, עי' זה. – בַּעַל כָּנָף (משלי א יז), העופות. – *בעל כעס. – *בעלי כשפים (מנח' סה.), בקיאים בכשפים. – *בעל לחמו של פלוני, מי שאוכל לחם אצלו תדיר: אנשי צדק (יהיו) בעלי לחמך (ב"ס גני' ט יו).  בַּעַל לָשׁוֹן (קהלת י יא), מלשין. – ו*מי שיודע לשונות: חיזרתי על כל בעלי לשונות וכו' ולא אמר לי אדם דבר (ירוש' ב"ב ט יו ג). – בַּעַל מְזִמּוֹת (משלי כד ח). – *בעל מחשבות, השקוע במחשבות הרבה: בעלי מחשבות אתם (סנה' יט:). – *בעל המעות (כתוב' צח:).  – *בעל מעשה  (תשו' גאו' ליק ב). – *בעלי מצוה. – *בעלי המקח (תוספת' ב"מ א יא), מי שקנה דבר. – *בעלי מקרא. – *בעלי מראה (מנח' סה.), שיש להם הדרת פנים. – בַּעַל מַשְׁחִית (משלי יח ט), מי שמשחית הרבה, וכן נהגו לאמר. – °בעל מחבר, לאמר מחבר ספר.– *בעל נחמות (כתוב' ח:). – בַּעַל נֶפֶשׁ (משלי כג ב, — ניד' סה:), שיש לו נפש חזקה. – °בעלי העיון (ר"י אבן לטיף, ספר השמים). – *בעל עצמות (ספרא ד). – °בעלי העקשות. – *בעל פקדון (ירוש' שבת ד ו ד), שמפקידין אצלו. – *בעל פיקה (בכור' ז ו), שיש לו פיקים ברגליו. – בַּעַל פִּיפִיּוֹת: הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בַּעַל פִּיפִיּוֹת תדוש הרים (ישעי' מא טו), שיש לו הרבה פיות. – *בעל פלפול (ב"ב קמה:), שיודע לפלפל. – בַּעַל פְּקִדֻת (ירמיה לז יג). – *בעל צדקה (מד"ר במדב' ג). –*בעל צורה, שיש לו הדרת פנים, נכבד. – *בעלי קומה (מנח' סה.). – *בעל קווצות (פסיקתא רב' כו), שיש לו קווצות בראשו. – *בעל קרי (מנח' ח א), שראה קרי. – בעל קרנים, שיש לו קרנים. – ו°איש שאשתו מזנה תחתיו (עמנואל יח). –*בעלי ראתן (כתובות עז:), חולה במחלה זו. – *בעלי שיבה (נדר' ל:), אשר שערותיהם לבנות. – °בעל שֵם, אדם ששמו מפרסם, ואדם שעושה נפלאות: והוא היה בעל שם (המנהג' של וירמייזא).  ר' ישראל בעל השם, ועי' להלן. – *בעל שמועות (חגי' יד.).  – *בעל שקר (תנחומ' בובר, שלח). – *בעל שתים, מי שאין תוכו כברו: איש רע בעל שתים (ב"ס גני' ו א). –*בעל תורה (ירוש' סוט' ז כא ד), שיודע תורה. – °בעל תכלית ובלתי בעל תכלית, שיש לו סוף, מצוי מאד. – ובלשון ההמון: מי שמבקש תכלית במעשיו. – *בעל תריסים (ברכ' כז:), יודע להתוכח בהלכה. – *בעל תשובה, שחזר בתשובה. – *בעלי תשובות, מי שעונה תשובות הרבה (מד"ר בראש' כ). – °בעל ספר פלוני, מחברו: בעל הכוזרי, בעל מורה נבוכים, בעל בחינת עולם.