*1, ש"ז, — א) צֶמח לו גבעולים ארוכים דקים בלי עלים, יעשו ממנו כברות, מחצלאות וכיוצא בזה2: העקלין של נצרין ושל בצבוץ3 צריך לנגבן תוספתא טהר' יא י), גמ' ע"ז עה. וניד' סה.. — ב) צמח דומה לפשתן, יעשו ממנו חוטים ובפרט חבלים4, Hanf; chanvre;hemp.
1 משקל בַּקְבּוּק. ויש שנקדו בִּצ=, בית חרוקה. ולא נתברר מקור מלה זו וגזרתה מן בוץ אינו יפה.
2 עפ"י פרושו של הגאון שתרגם בצבוץ באשל اسل בערב', אמר וז"ל: שבצבוץ (כך גרסת הגאון במקום בצבוץ, ועי' לקמן), חיטאני ושמן בל' ערב אשל اسل (תשו' הגא' קאסל), ובארו המלונים הערבים אשל שהוא צמח לו גבעולים רבים דקים ואין לו עלים, ויצמח במקום מים או קרוב למקום מים, ויעשו ממנו כברות, ומחצלאות וכו' (לשאן אלערב). וכבר הובא למעלה גרסת הגאון שבצבוץ, ואין זו טעות סתם, כיון שכך כתוב שם שלש פעמים, וכן גם כ"י גמ' ע"ז (ד"ס). ואעפי"כ אין שבצבוץ צורה מתקבלת. ואמר דאוד אלצ'ריר בתז'כרת הרפואות כי אצלם שמו הוא אלבוט, ועי' לקמן הערה בטבוט במקום בצבוץ.
3 כך בתוספתא ברוב ספרי הדפוס, וכן בגמ' בבלי במקומות המצוינים בפנים. ובתוספתא כ"י ארפ' בצבץ, ובגמ' ירוש' ע"ז ה מח ב בטבוט, ודומה להשם בוט שהזכיר דאוד אלצ'ריר, שהובא למעלה.
4 פר' הערוך פשתן, וגזר אותו מן בוץ, ורש"י תרגם קנבוס, ואחריו בוקשד' ולוי וקוה' ויסטרוב, ולא ידעתי על מה סמך רש"י, אם לא שהכריע כך מדעתו, ואולי מהראוי ליחד לזה הצמח אחת מהצורות בצבץ או בטבוט.