בִּצּוּע

*, ש"ז, שה"פ מן בִּצַּע, — פסק דין של פשרה בין אנשים בעלי דין, Kompromiss; compromis;  compromise :  כשם שהדין בשלשה כך ביצוע בשלשה (סנה' ו.).  איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה הביצוע (תוספתא שם א ג).  פסקו עליו את הדין בלי פשרה כלל ובלי שום ביצוע ומיצוע  (כסא' לבית דוד, ג יט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים