בִּצּוּע
*, ש"ז, שה"פ מן בִּצַּע, — פסק דין של פשרה בין אנשים בעלי דין, Kompromiss; compromis; compromise : כשם שהדין בשלשה כך ביצוע בשלשה (סנה' ו.). איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה הביצוע (תוספתא שם א ג). פסקו עליו את הדין בלי פשרה כלל ובלי שום ביצוע ומיצוע (כסא' לבית דוד, ג יט).