פ"ע, עבר בהפס' בָּצֵקוּ, — תפח כמו בצק, צבה, anschwellen;  enfler; swellup :  שמלתך לא בלתה מעלך ורגליך לא בָצֵקָה1 זה ארבעים שנה ׁדברים ח דׂ.  וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בָצֵקוּ (נחמ' ט כא).  —  °בָּצֵק בטיט וכיוצא בו, נדבק בו הטיט כמו בצק:  כי בכלות המנעל יבצק בטיט (רד"ק שרשים, ערך זה).

—  נפע', °נִבְצָק, — נגבל יחד כמו בצק:  אראלי אורה עד לא נבצקו אפודי זרת עד לא נצקו  (נחמ' ט כא)