*, ש"ז, — שה"פ מן בִּקֵּר, — א) הפעולה לבקר ולבדק דבר מהדברים ולהתבונן אליו היטב איך הוא, das Untersuchen; examen; examination: לתמיד שטעון ביקור ד' ימים (פסח' צו.).  אם שהה כדי ביקור וכו' כדי ביקור סימנין וכו' כדי ביקור חכם (חול' ט.).  בביקור תהיה (כריתות יא.). כי הבקור והדרישה והבקשה שוים (תרגום שרשי ריב"ג, ערך בקר). — ב) ביאה לראות אדם, besuch; visite; visit: א"ר אסי אמר ר' יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה וכו' (שבת קכז.). את הדרך זו גמילות חסדים ילכו זו ביקור חולים (ב"ק ק.).  אל תוסיף בביקור החולה ואל תאריך לשבת אתו (מוס' הרופא', הוצ' דר' ברלינר).  ביקור רוב החולאים סבת בלבול דעת הרופא ושינוי מפעליו (שם). — ובכלל בקור לאנשים: אמר החכם בענין בקור אוהבים אם תמעיט לבקר תתיקר (פניני המליצ', גנזי פט"ב, גורלנד).  שכשאשה יולדת יום א' באותה שבוע קוראים לנשי העיר לעשות ביקור והן משוררות שם שירי נכרים (פלא יועץ, ערך תורה). — ג) °בחינה ובדיקה ומשפט במהותו של דבר, ביקור ספר וכיוצא בזה, Kritik; critique: ובהם תנצל נפשי מפני חמת מציקים מבקרי הספרים אשר המה יותר ממחברים להיות הבקור מלאכה קלה מהחבור (ב"ז, הקד' אוצה"ש ח"ב).  — ובכלל בחינה ועיון: ואלה ישאלו כי יהיה ספר כולל חכמת ביקור השכל הברור וכדומה חכמות רמות ונעלמות (ש"ב, שבי"ע, הקדמה).