°, ש"נ, — הסגולה להיות בקיא בדבר מהדברים: אין שם בקיאין כלומר אין בקיאותן כלום (רש"י יומא פג.).  ולזה היה הבקיאות לחירם זה הבחור יותר בזאת המלאכה לפי שירש אותה מאביו (ר"י אברבנל, מ"א ז). כשנתמעטה הבקיאות (בדמים הטמאים באשה) חזרו לאסור את הכל (תורת הבית לרשב"א ז א).  לכן שרי קדש יבא דעתכם בזה בתשובתכם הרמתה בבקיאות חכמתכם ובינתכם (שו"ת ריב"ש סט).  יסמכו הקהל על שחיטתו ובדיקתו עד שיבדק אם יודע אם לאו אחרי שאין המוקדמין יודעין בהמחאתו ובקיאותו ואפשר לבדקו (שם צח).  אמנם גם הבקיאות הוא דבר חשוב (תשו' מהרי"ק קע).  והרופא ידע זה מצד בקיאותו בהכרת אותו המזג שיש לו (נוה שלום יב ב א).  אין איש במציאות שנצחני בבקיאות  (אליה בחור, הקד' מסורת המסורת).  מיעוט ידיעתם ובקיאותם ר"י צהלון, אוצה"ח הקד'.  כל מושכל שיקנה ע"י החלוקה והגדר והחפוש והנסיון והבקיאות, והבקיאות היא ידיעה וקנין נקנה ע" נסיון או למודים (אילם ליש"ר מקנדיה 81).  ואין ספק שהבקיאות קודם לידיעה בכל חכמה ומלאכה (שם 83). הכרת מטבע שצריך בקיאות הרבה (לבוש, הונאה רכז כה). גם צריך (הת"ח) להראות להם (לעמי הארץ) את דברי הבקיאות שלו ולדרוש להם מדברי תורה (ספר החיים, גאולה וישועה ה). כי לא אחזתי חלילה דרך קצת המחברים אשר מגובה לבב להראות בקיאותם ישלחו את הקורא לעיין פה ושם (תעוד' בישראל, הקד'). (האומרים) כי הלמוד בה (בחכמת הדקדוק) אבוד זמן ודי לנו לקרוא ולכתוב ע"פ הבקיאות (שם א יד). ראיתי ילדים רכים וקטנים כחגבים אבל היו בעיני כענקים לרוב בקיאותם בכל המקרא ובחכמת הדקדוק (שם שם טו).