*, בָּקִיא, ת"ז, לנק' בְּקִיאָה, מ"ר בְּקִיאִים, בְּקִיאוֹת, —  מי שיודע היטב דבר מהדברים, רגיל וחרוץ בה, kundig, erfahren; initié, expérimenté; versed, familiar: אמרו לו (בשביל כך שרפו בת כהן שזינתה) מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי (סנה' ז ב). הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד (ר"ה כט:). חולה מאכילין אותו על פי בקיאין ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו (יומא ח ה). שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים (תוספתא נגע' א א). בקי בסתרי תורה (ירוש' כתוב' ה כט ד). אמר להם ר"ג לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התורה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי (ר"ה לד:). בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד (יומא לח.). מפני מה מעונין (הגרים) לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל (יבמ' כח:). הכל בקיאין בגירושין ואין הכל בקיאין בחזרה (שם קט.). לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה אלא יש בקיאין בהטייה וכו' לשאינו בקי יאמרו בקי הכל מותר שאינו בקי אסור רוב בקיאין הן (כתוב' ו:). מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה לדרוש בקו"ח אי אתה יודע (קידו' י:). אפילו היא אשתו ואפילו היא בתו ואפילו היא אחותו (אל יספר עמה בשוק) לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו (ברכ' מג:). דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא (שם לח.). ורבותיו הבקיאין בדבר הלכה (גיט' פו:). על כולן אמר ר"י בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר שמא ילמדו הרמאין ואם לא אומר שמא יאמרו הרמאין אין ת"ח בקיאין במעשי ידינו (ב"ב פט:). ר"א אוסר (לאכול מצת כותי) לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצוה (חול' ד.). משה רבינו גיזבר נאמן היה ובקי בחשבונות היה (בכור' ה.). לרועה שהיה מעביר צאנו בנהר בא זאב להתגרות בצאן רועה שהיה בקי מה עשה נטל תיש גדול ומסרו לו אמר יהא מתגשש בזה עד שנעבור את הנהר ואח"כ אני מביאו (מד"ר שמות כא). לאדם שבא לקוץ את האילן מי שאינו בקי קוצץ את הענפים כל ענף וענף ומתייגע (תנחומא בלק יט). הרופא הבקי במלאכתו ידע הנטייה הטבעית שיש לאדם בדברים (נוה שלום יב ב א). שבקיאי החכמה והמלאכה מהם יכירו וידעו המזגים הטבעיים והמקריים (שם). —  והשתבח המשורר: אני בקי בכל ענין, בטיב מכר וכל קנין (עמנ', מחב' ט). אני בקי במרקחות, וברטיות ובמשיחות ובזועות וברוחות וברעש ובעננים (שם). —  ועם פעל אחריו ועם ל לפני הפעל, בקיא לעשות דבר: ויש לו נעימה וקולו ערב ובקי לקרות בתורה (תענ' טז.). —  ובקי בפלוני, יודע ומכיר אותו היטב ויודע טיבו ומהותו: נמתי לו מאיר אל תבוז לו בקיא הוא ביהושע בן ממל (תוספתא נזי' ה א). אמר ר' יוסי מצאתי זקן אחד מנציבין נמתי לו בקיא היה לך בר' יהודה בן בתירה אמר לי הן ועל שולחנו היה תדיר (שם יבמ' יב יא). בקי היה לך ביהושע בן ממל (שם אהיל' ד יד). אמרתי לו כלום אתה בקי בר' יהושע בר ממל אמר לי הן כך אמר לי ר' יהושע בר ממל (נזיר נו:). אמר ר"י בקיאין אנו בהן (בהצדוקים) יותר מן הכל (ניד' לג:). - °בְּקִיאֵי הַדַּעַת, בקיאין בטבעי בני אדם: לפיכך היו בקיאי הדעת שבספרד כשיודה הלוה או כשיתחיב שבועה בפני בית דין אומר לו בפני בי"ד היו עלי עדים שלא יפרעני או שלא ישבע לי אלא בפני עדים (רמב"ם, טו"נ ז ו).