*, ש"ז, — א) שה"פ מן בקע:  יד הקרדום של בקוע ושל עדור (כל' כט ז).  קורדום שניטל עושפו טמא מפני בית בקועו נטל בית בקועו טמא מפני עושפו (שם יג ג).  כיסוח וביקוע (ספרא, בהר, פרש' א). —  ב) כמו בקעה, בקעה קטנה:  תלולות של עפר שעל גבי ביקוע המאהיל על מקצתה תוספתא אהיל יו א).