בָּקוּעַ

°, ת"ז, — מי שיש לו שבר, שירדו בני מעיו ויצאו מהכרס, herniös; hernieux;hernious: שהיה (הבעל) מאוס עליה (על אשתו) משום  שהוא בקוע ושבור והוא עני (שו"ת הר"י מינ'  והר"מ פאדוא לד)

חיפוש במילון: