*1, פ"י, עבר בָּקִיתִי, עתי' אֶבְקֶה,  — בָּקָה את פלוני, הלך אליו תדיר, בקר אותו, סייר אותו מעת לעת והיה אתו במגע ומשא תדיר,  mit jem.  umgehen;  frequenter;  to frequent:  מהספרים אשר ראיתי והאנשים אשר בקיתי (ר"י מודינא, קול סכל א).