בַּקְרוּת
* 1, ש"נ, — מקום מעמד הבקר: ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות (מו"ק יב.). — וקבוץ הבקר שיש לו לאדם: בקרות של אנטונינוס היתה עוברת והרביעו ממנה בקרות של רבי (מד"ר בראש' כא).
1 בערב' באקור بَاقُور. בארמ' בקרותא: לבקרותא רהט אברהם (ת"י בראש' יח ז).