*, הקל אינו נהוג.

—  הפעי', *הִבְקִיר, — הפקיר:  כיון שאדם מבקיר (דבר) יצא מרשותו (ירוש' נדר' ד לח ד).  התקינו שיהיו מבקירין את כל השדה (שם, שקל' א מו.).  

—  הופע', *הוּבְקָר: ואם היה הכל מופקר (ירוש' מע"ש ה ה).   על המובקר (מדבמע' שבי' ט ד). שדי מובקרת יום אחד (ירוש' פאה ו יט:).