, ת"ז, מ"ר גְּאוּלִים, — כמו שֵם, מי שנגאל מעבדות מגלות: לא יהיה שם (בהדרך במדבר) אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גְּאוּלִים (ישע' לה ט).  הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גְּאוּלִים (שם נא י).  וקראו להם עם הקדש גְּאוּלֵי יי' (שם סב יב).  יאמרו גְּאוּלֵי יי' אשר גאלם מיד צר (תהל' קז ב). — ואמר המשורר: ובהר מרום קדשך גאולים יקננו (ר"י הלוי, פזורי).