גָּאָה

1, פ"ע, עב' גָּאִיתִי, עת' אֶגְאֶה, צווי גְּאֵה, — א) גָאָה הצמח, גדל וגבה ועלה: הֲיִגְאֶה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים איוב ח יא. — ואמר המשורר: וסעיף הדס יִגְאֶה ויכפל וכף תמר ברֹן צפור לכף סופקת ר"י הלוי, ארץ כילדה. — ב) גָאוּ המים, נתרבו ועצמו ועלו: נחל אשר לא אוכל לעבר כי גָאוּ המים יחזק' מז ה. — ואמר המשורר: רחצו עם מי חכמת לב בתוך מים גָּאוּ, אל תפרשו את חידתי עדי תתחטאו ראב"ע, את דבר חידתי. — ג) היה נעלה ונהדר, erhaben sein; être sublime; be magnificent : אשירה ליי' כי גָאֹה גָּאָה שמות יה א. — ואמר המשורר: דרוך עז כי לך יאות וּגְאֵה כי לך לִגְאוֹת ר"י הלוי, יכונן חתני.  הסיתוהו ימי צביו וְגָאָה בגאון עדיו הוא, אמונת יהגה.  בו יאתה גאוה לנא אמון תִּגְאֶה בשר צבא ובצבאו הוא, איה כבוד.  ביוסף שבה צפירת כבוד לעדנה, מנת חלקו היא והוא גם הוא לה למנה, לויה תאמר וְתִגְאֶה בו על כהֻנה הוא, נבעלה שמש.

— פִע', * גֵּאָה את פלוני, — עשה שיהיה לו גאון וגדולה, Jem. erheben, verherrlichen; élever, glorifier; to exalt : גאני (אלהים) במצרים שנאמר בני בכורי ישראל וגאיתיו במצרים וכו' גאני על הים שנאמר ויסע מלאך האלהים (ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם) אף אני גאיתיו על הים ושרתי לפניו שירה מכי' מסכ' דשירתא ב. — ומקור * גָּאֵה, * גָּאוֹת: אני אמרתי להשפילן ואת אמרת לגאותן ירוש' תענ' ג סז:.  הדוּר גֵּאַנִי וְגֵאִיתִיו שבח נעדף יוצ' שב' א אחר פסח, ויושע אור.

— הִתפ', * הִתְגָּאֶה, * נִתְגָּאֶה, — א) עשה והראה את עצמו רם ונשגב ועליון: גאה גאה ועתיד להתגאות מכי' מסכ' דשירתא ב.  והקב"ה מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו חגי' יג:. ואמר הפיטן: המתגאה על חיות הקדש ונהדר בכבוד על המרכבה תפל' נשמת.  בַּמִּתְגָּאִים נִתְגָּאֶה ועתיד שׂרם נהדף יוצ' שב' א אחר פסח, ויושע אור. — ב) היתה לו הרגשה של גאוה, התנהג בגאוה: אבשלום נתגאה בשערו תוספתא, סוט' א ח.  אנשי מבול לא נתגאו אלא מתוך טובה שם ג ו.  בטוב שנתתי לכם אתם מתגאין לפני שם ז.  אדם נאה ומשובח וכו' שהיה מתגאה על הבריות מס' דא"ר ג.  שלשה הקב"ה בוכה עליהן בכל יום וכו' ועל פרנס המתגאה על הצבור חגי' ה:.  אמר רב יהודה אמר רב כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח אין מכניסין אותו במחיצתו  של הקב"ה ב"ב צח..  רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך נדר' ט:.  רגל גאוה רגל שנתגאה על בוראו תוספ' סנה' ע:. — ובהשאלה לדברים לא בע"ח: הכל מתגאה זה על זה חשך מתגאה על התהום שהוא למעלה הימנו מדר' שמות כג.  מה הים הזה הגלים שבתוכו מתגאין ועולין וכו' כך הם הרשעים רואים אלו את אלו והם מתגאים תנחומ' ויקר' יז.



1 משרש גאה, והנה סברו בעלי השרשים כי עקר המשמעה היא הגאוה והגאון ובהשאלה לצמח ומים וסדרו כך המשמעות.  אבל, נראה כי יותר טבעי הוא שהכונה הראשנה היתה ביחס להצמח, ואחרי כן בהשאלה למושגים מופשטים.

חיפוש במילון: