ש"נ, — א) גאון וגאוה: עיני גַּבְהוּת אדם שפל ושח רום אנשים (ישע' ב יא).  —  ושח גַּבְהוּת האדם ושפל רום אנשים (שם יז).  שאין גבהות לפני המקום (ברכ' י:).  גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון העולמים כי לא מגבהות לב ומרום עין עשיתי אשר לא השתחויתי להמן (מד"ר אסתר, ותאמר אסתר).  —  ואמר הפיטן: אין קצה אל גַּבְהוּתֶךָ ואין סוף לעמק מדותיך (שיר היחוד ב).  מי שאינו הולך אחר גבהות לקוץ במאכלו אם לא נתבשל כל צרכו (רש"י עירוב' נד.).  ויניח הגבהות וכו' ולהסיר גבהותו עם גודל מעלתו (הרוקח, שער הענוה).  ויזכור בימי בחרותו ימי זקנותו ובימי גבהותו ימי שפלותו (מ' אלדבי, ש"א ז).  — *ובהשאלה כנוי לאלהים: גבהות של עולם הרכין עצמו (תנחומא, כי תשא).  —  ב) °גֹבה גשמי: פניו (של המלך) ארוכות בין עיניו גבהות וקומתו גבוהה (ספ' אליהו, ביהמ"ד ילינק ג).  גבהות בשדרה שלו (של החגב) כמו הגמל (הגהה לפ' רגמ"ה, חולין סה:).  הבט שמים והשחקים שגבהו ממך וכו' ותראה גבהות למראית עינים (אוהב משפט, איוב לה ה).