גִּבּוּי

*, ש"ז, — פעולת הגבייה:  קודם שיבא (השטר) לידי גיבוי (כתוב' סח.).  בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר וכו' (כתוב' סח.).  תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה שגבויה וחלוקה שוים (ב"ב ח:).  שהמלך רגיל ליקח מכולן מס קצוב לשנה ובאו לתבוע לכל אחד כפי אומד דעתם עד שיעלה גיבויים לחשבון מס הקצוב (רשב"ם, ב"ב נה.).  שבאו לפניו לדין שמעון הנ"ל ואם היתומים על גבוי כתובתה מן היתומים (שו"ת הדב"ז, ג תמט).  ולא יהא צריך הדיין להחזיק טובה מגבויו לשום אדם (טור, דיינים ט).

חיפוש במילון: