*, ת"ז, לנק' גַּבְהָנִית, — גְּבַהּ לב, גְּבַהּ רוּחַ: אל תהי גבהן בלשונך ורפי ורשיש במלאכתך (ב"ס גני' ד כט).  אם אברא אותה (את חוה) וכו' מן הצואר תהיה גבהנית (מדר' הגדול, זאת הפעם).