גִּבּוּל
* 1, — שה"פ מן גִּבֵּל, והיא פעולת לישת בצק וכדומה, das Kneten; pétrissage; kneading: עפר בר גיבול הוא לטיט של בנין (רש"י, שבת יח.).
1 בארמית: עפר דבר גיבול הוא (שבת יח.). קמח דבר גיבול הוא אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא שם קנה:. דנתינת מים לא זהו גיבולו (רש"י שם).