* 1, ש"ז, מ"ר גְּבַרְתָּנִים, לנק' גְּבַרְתָּנִית, גְּבַרְתָּנִיּוֹת, — אדם בעל כח ועצמה במדה מרֻבה: יהושע גברתן כמוך ספרי, וילך קה. — ולנק': מה כחי ליחל ומתשת גברתנית שלמה הבבלי, סלי' ג עשי"ת. בשפל ישבה התשה נחלשה גברתנית אליהו בר"ש, אפס הוד. שלישיה גברתנית רש"י ישע' יה ה. חרוצה וגברתנית יוסף דן יחייא, פי' מגי' רות, ויאמר בעז. גברתנית עצומה צנועה תמימה נפש' הצדיק', מצבת ביה"ע וירמייזא, ש' ד תכ"ו. כי היה (הגולייר) שונא יהודית אחת גברתנית שבעיר השבר בבלוייש, שנת ד' תקל"א, QGJD II, 67. לפי שהיתה (אשת אמציה) גברתנית כי אמציה בעלה נס לכישה ויהי שם חמש עשרה שנה עד שמת והיא שפטה את העם כל אותן חמש עשרה שנה מיוחס לרש"י, דהי"ב יג ב. מינה את אשתו לשולטנית וגברתנית פנקס קראקא, שנת ת, אוצה"ס ד. היא היתה אשת חיל וגברתנית יעב"ץ, מגי' ספר קנא. — °וגבירתנית: ומפני שהיתה הפסולה יפיפיה וגבירתנית ומשכלת נתנו רבים עיניהם בה לישא אותה שו"ת חות יאיר קלח. ולקח (הקצין) הזונה הנ"ל לאשה באמרו שהיא גבירתנית ומשכלת גדולה שם רלא. — ובהשאלה *מכה גברתנית, חזקה מאד: באת עלי מכה, גברתנית ומתשת אותי פסיק' דר"כ, אנכי אנכי א. מפני שהיא (הצרעת) מכה גברתנית מד"ר במדב' ז.