*, עת' יִגְבּשׁ —  א) מלא בגבשוש: בית הפרס שגבשו בגבשושין (תוספתא אהל' יז ט).  — ב) °פ"ע: סירים סוריך גבשו ולא עבשו (שלמה הבבלי, אך בך, ד' עשי"ת).

— הִפע', °הִגְבִּישׁ: הגביש ארץ והדשיא אותו, מאורות האיר באור הדרתו (ראב"ע, דיואן, איגר' צב).