גַּבְרָן

°, ש"ז, — אדם חזק, גבור, בסגנון קצת המוני ולצני: וגם נסע עמהם דוד הבעל עגלה של רבינו הקדוש שיחיה כמו משרת כי אמרתי אפשר יהיה להם חס ושלום איזה פגע בדרך והוא גברן גדול ויכול להציל אותם (מגלה טמיר' מד). — ולנק' גַּבְרָנִית, אשה אמיצת לב: ואפשר שיאמר שם אשות בכל מקום שירצה האדם להזכיר נשים גברניות וחכמניות (ר"א בדרשי, חות' תכנ' אשות). שפלות וזריזות וגברניות ועצלניות (שם). 

חיפוש במילון: