גְּבֶרֶת

, ש"ז, בהפס' גְּבָרֶת, כנו' גְּבִרְתִּי, מ"ר גְּבָרוֹת, גַּבְרוֹת, גַּבְרוֹתַי, —  א) אשה שיש לה עבד או שפחה היא גּבֶרת  להם, Herrin, Gebieterin; maîtresse; mistress:  ותאמר (הגר אל המלאך) מפני שרי גְּבִרְתִּי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יי' שובי אל גְּבִרְתֵּךְ והתעני תחת ידיה (בראש' יו ח=ט).  הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גְּבִרְתָּהּ כן עינינו אל יי' אלהינו (תהל' קכג ב).  תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת וכו' ושפחה כי תירש גְּבִרְתָּהּ  (משלי ל כא=כג).  —  ב) בהשאלה, מדינה שולטת ומושלת במדינות אחרות: שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גְּבֶרֶת ממלכות (ישע' מז ה).  ותאמרי לעולם אהיה גְּבָרֶת (שם ז).  — ג) °תאר כבוד של דרך ארץ לכל אשה חשובה Madame: לא שישאל לה (לבעלת הבית) לשלום אלא לבעלה ישאל מה שלום הגברת (ברש"י ב"מ פז.).  הקנקן ריק בלי יין, והגבינה נגובה בלי זין, והגברת עורת בלי עין (ראב"ע, הוצא' אחיאסף ח).  פן תפקוד עלי עון הגברת הטהורה (עמנ', מחב' ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים