א. גַּד

1, ש"ז, — הוא *כֻּסְבַּר, צמח שנתי, זרעו עגֹל טוב הריח, ישתמשו בו לתבלים ולרפואה, Koriander; coriandre; coriander: והוא (המן) כזרע גַּד2 לבן וטעמו כצפיחת בדבש (שמות יו לא).  והמן כזרע גַּד הוא ועינו כעין הבדלח (במדב' יא ז).



1 בלשון כנע' פונית גוד, ומקורו לא נתברר, ובמשמ' השם אין ספק, הקבלה ורוב התרגומים הקדמונים מסכימים בזה. ועי' הערה שלקמן.

2 ת"א גדא.  אך השבעים תרגמו  χόρίανον וכן הירונ' cozandium, וכמו"כ רסע"ג כזברה, שהוא כוסבר, וכן ריב"ג בהחלט: כזרע גד שהוא כסבר.  רק ראב"ע הביא י"א חרדל, אך שאר המפרשים פרשו כמו ריב"ג.  ויש עדות לזה גם מלשון כנענ' פונית, שהעיד .Diosc שבני קרתא חדתא קראו לו γοíδ,  (Bochart Can. 2,15), שאין ספק בדבר שהוא גּוֹד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים