גָּדֹל, ת"ז, סמי' גְּדוֹל, גְּדֹל, עם מקף-גְּדָל, לנק' גְּדוֹלָה, מ"ר גְּדוֹלִים, גְּדֹלִים, גְּדוֹלוֹת גְּדֹלוֹת, — א) רב הכמות, במדה, במספר, gross; grand; great: ואעשך לגוי גָדוֹל (בראש' יב ב). ויקימו עליו גל אבנים גָּדוֹל (יהוש' ז כו). ויעש המלך כסא שן גָּדוֹל (מ"א י יח). קח לך גליון גָּדוֹל וכתב עליו בחרט אנוש (ישע' ח א). וימן יי' דג גָּדוֹל לבלע את יונה (יונה ב א). זה הים גָּדוֹל ורחב ידים שם רמש ואין מספר (תהל' קד כה). מנהר מצרים עד הנהר הַגָּדוֹל נהר פרת (בראש' יה יח). ונלך את כל המדבר הַגָּדוֹל והנורא ההוא אשר ראיתם (דבר' א יט). והאבן גְּדֹלָה על פי הבאר (בראש' כט ב). לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גְּדוֹלָה וקטנה (דבר' כה יג). שפת הסיר הַגְּדוֹלָה (מ"ב ד לח). — ומ"ר: ויברא אלהים את התנינם הַגְּדֹלִים ואת כל נפש החיה (בראש' א כא). אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גְּדֹלֹת מאד (במד' יג כח). ויי' השליך עליהם (על האמורים) אבנים גְּדֹלוֹת מן השמים (יהוש' י יא). — ב) בדברים מפשטים, חזק, עז: ואקרא בקול גָּדוֹל (בראש' לט יד). ויספדו שם מספד גָּדוֹל וכבד (שם נ י). ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גְדֹלָה נפלת עליו (שם יה יב). ויצעק (עשו) צעקה גְּדֹלָה ומרה (שם כז לד). וישנאה אמנון (את תמר) שנאה גְדוֹלָה מאד (ש"ב יג יה).  והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גְדוֹלָה (מ"א א מ). — ג) חשוב, רב הערך, קשה לעשותו: והיה כל הדבר הַגָּדֹל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם (שמות יח כב). הנהיה כדבר הַגָּדוֹל הזה או הנשמע כמהו השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש (דבר' ד לב-לג). וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גְּדֹלִים (שמות ו ו). המסות הַגְּדֹלֹת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הַגְּדֹלִים ההם (דבר' כט ב). לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום (ב"ב נג:). — *ובלשון נקבה בהחלט, בלי שם אחריו: גדולה מזו אמרו (ב"מ מ.), ר"ל דבר יותר גדול, חשוב, קשה. — ד) מי שיש לו יותר מלאחרים חכמה ודעת ויכלת, מדות נעלות, עושר וגדולה: והאיש משה גָּדוֹל מאד בארץ מצרים (שמות יא ג). לא תשא פני דל ולא תהדר פני גָדוֹל (ויקר' יט יה). כקטן כַּגָּדֹל תשמעון (דבר' א יז). והוא (ברזלי) כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גָּדוֹל הוא מאד (ש"ב יט לג). ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גָּדוֹל לפני אדניו (מ"ב ה א). נודע ביהודה אלהים בישראל גָּדוֹל שמו (תהל' עו ב). ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גְדוֹלָה ותחזק בו לאכל לחם (מ"ב ד ח). בתולה היא לאדם גדול נישאת (תוספתא שבת ז יו). —  תלמיד אחד היה לו לר"א וכו' אדם גדול שמש (ערוב' נד.).    — *וסתם גדול, היותר חשוב בחברה: כיזה צד סדר היסב בזמן שהן שתי מיטות גדול מיסב בראשו של ראשונה והשני לו למטה הימנו ובזמן שהן שלש מיטות גדול מיסב בראשו של אמצעית וכו' (תוספתא ברכ' ה ה). — ומ"ר: ואני אמרתי אך דלים הם (העם) נואלו וכו' אלכה לי אל הַגְּדֹלִים ואדברה אותם (ירמ' ה ד-ה). ובני המלך שבעים איש גְּדֹלֵי העיר מגדלים אותם (מ"ב י ו). א"ר אלעזר דבר זה נפתח בגדולים ונסתיים בקטנים (ב"ב קכה:). — *גדולי הדור: אנשים הללו גדולי הדור הם ואבותיהם שמשו בבית המקדש (ברכ' סג.). מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה (קדוש' עא.). שני גדולי הדור פירשו את הדבר (גיט' כג:). ר' אבא ור' אבהו וכל גדולי הדור אמרו וכו' (ב"ב נא:). שקצת גדולים הנמצאים בעמנו יתפארו בו (ממלמד התלמי' בהר). וכן היה מעשה אבויה אבא מגדולי הדור וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלם (מד"ר קהלת, טוב אחרית). ובזמן הזה אני ראיתי כל גדולי הדור שאינן מקפידין כל כך בטבח שאינו מראה סכינו להם (סמ"ג, מ"ע סג). — °גדולי ישראל: שאין לעלות בלב אדם בזמן הזה לחלוק על כל גדולי ישראל (שו"ת מהר"א מזרחי נד). — °ומשל: הגדול מי שחטאיו ספורים (כוזרי א צג). — *גדול הבית, ראש הבית: אבל שלשה ימים הראשונים בא ממקום קרוב מונה עמהן וכו' והוא שיש גדול הבית בבית וכו' אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות מונה עמהן (מו"ק כא:). — ה) הנולד קודם, äletrer; ainé; elder: ויקרא (יצחק) את עשו בנו הַגָּדֹל (בראש' כז א). ויחפש בַּגָּדוֹל החל ובקטן כלה (שם מד יב). מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחין (יבמ' ד ו). וילכו שלשת בני ישי הַגְּדֹלִים הלכו אחרי שאול למלחמה (ש"א יז יג). הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסים וכו' ולא הקטנים נזונין על הגדולים (ב"ב ח ז). — ו) עליון על אחרים: עד מות הכהן הַגָּדֹל (במדב' לה כה). - וסמי': גְּדֹל העצה ורב העליליה (ירמ' לב יט). הנשר הגדול גְּדוֹל הכנפים ארך האבר (יחזק' יז ג). — ומוקף: יי' ארך אפים וּגְדָול-כֹּחַ (נחום א ג). ארך אפים וּגְדָול-חסד (תהל' קמה ח). גְּדָל-חמה1 נשא ענש (משלי יט יט). — ז) אנשים שיצאו משנות הילדות: ויך את אנשי העיר מקטן ועד גָּדוֹל (ש"א ה ט). יברך יראי יי' הקטנים עם הַגְּדֹלִים (תהל' קטו יג). — וביחד במשמעת רבים: כי מקטנם ועד גְּדוֹלָם כלו בוצע בצע (ירמ' ו יג). וילבשו (אנשי נינוה) שקים מִגְּדוֹלָם ועד קטנם (יונ' ג ה). — ח) גְּדֹלוֹת, בלי השם, במשמ' דברים גדולים: קרא אלי ואענך ואגידה לך גּדֹלוֹת ובצרות לא ידעתם (ירמ' לג ג). הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא ואתה תבקש לך גְדֹלוֹת אל תבקש (שם מה ד-ה). עשה גְדֹלוֹת ואין חקר נפלאות עד אין מספר (איוב ה ט). יכרת יי' כל שפתי חלקות לשון מדברת גְּדֹלוֹת (תהל' יב ד). וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גְדֹלוֹת אלהים מי כמוך (שם עא יט). שכחו אל מושיעם עשה גְדֹלֹת במצרים נפלאות בארץ חם (שם קו כא-כב). — ט) *גדול, גדולה, בתחלת דבור, להחלטה כי הדבר הבא אחריו הוא גדול, חשוב: גדול המלוה יותר מן העושה צדקה (שבת סג.). גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים (ברכ' ח.). גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה (שם יט:). גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות (סוכה מט:). גדול אונאת דברים מאונאת ממון (ב"מ נח:). גדול שלום שאפילו  הקב"ה שינה בו (שם פז.), ששרה אמרה ואדוני (אברהם) זקן ואלהים אמר לאברהם כי אמרה ואני זקנתי. גדול המעשה יותר מן העושה (ב"ב ט.). גדול שלום שבין איש לאשתו (חול' קמא.). גדול השלום שאפילו עובדי ע"ז ושלום ביניהם אין השטן נוגע בהם (ספרי, נשא מב). גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות (אבות ו ד). גדולה דעה שנתנה (בתפלת י"ח) בתחלת ברכה של חול (ברכ' לג.). גדולה מלאכה שמחממת את בעליה (גיט' סז:). גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה (שבת קכז.). גדולה לגימה וכו' מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים (סנה' קג:). גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה (נדר' מט:). - י) *גְּדוֹלִים, ר"ל נקבים גדולים, צרכי הרקת הגוף: כאן (שמשמע מהכתוב כי אין לכסות הצואה) בגדולים כאן (שלא צריך לכסות) בקטנים (ברכ' כה.). — יא) °שם למטבע קרובה בשעורה לזוז, כרבע הסלע2: גדול גדולים (ספרי חשבונות כ"י משנת ה' ת', REJ 9,23). עד חמשה זהובים חצי גדול מכל זהוב ומשם ואילך עד עשרה זהובים ג' גדולים (פנקס קראקא, שנת שנ"ה). ושכרם (של הדיינים) עד חמשים זהובים שני גדולים מכל צד (שם). כל אחד מבני החברה יתן לח' זו לכל חודש א' גדול וחצי (שם, ש' שצח). הנה כ"ה זוזי דאורייתא הם כ' גדולים (הגה' מרדכי, סוף כתוב').  דנראה לו דסלע הוא ארבע גדולים ממטבע וכו' על כן הצריכו לתת בכל קהלה ג' גדולים ישנים (מהרי"ל, הל' פדיון הבן). ויש ליתן (למחצית השקל בפורים) ג' חצאי גדולים במדינות אלו (רמ"א, שו"ע או"ח תרצד). כפי שהיה בזמניהם הטאלר בעד ע"ב קארטא"ן שהוא ל"ו גדולים (פרישה, טור יו"ד שה א). ושיערו ליתן (צדקה) י"ב פשוטים שהן מטבע ווינר שהם כמו גדול וחצי פולנש (לבוש או"ח תקסח). ושני זהובים הם ששים גדולים פולניש (שו"ת חו"י א, בשם אביו). וביחוד במלת גדולים שנמצא בספרים שונים לא הרי זה כהרי זה וכו' (שם). הזוז הוא שש מעה כסף המעה היא ד' גרה של ל"ב פרוטות נמצא כ"ה זוז ק"ן מעה הוא שקראו הספר גדול והוא הנקרא זה בלשוננו (חידו' אנשי שם על הגה' מרדכי, סוף כתוב'). היה הוא בעצמו ז"ל נותן להמלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף וכו' והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר לימוד (מגיד שיחות, שבחי הר"נ ב.). ובתחילה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים (שם ו.). 

אביר. - אדיר. - °אין-סוף. - ארוך.

גאה. - גאון. - גבוה. - *גדר, התגדר. - *גס.

יסף, הוסיף.

נפח. - נפילים.

עבה. - ענק. - עצום.

צבה.

קוֹמָה. - *קִפֵּחַ, גבוה ביותר.

רב. - רחב.

שגיא, ישגא.